הדרכה בקנית שתילי עצים וירקות ללא חשש איסור
המציאות כיום היא שמרבית העצים שבמטעי הפירות, וכן השתילים של עצי פרי הנמכרים בחנויות לממכר צמחים, מורכבים משני חלקי עצים.
דרך ההרכבה השכיחה כיום היא שמגדלים שתיל מענף או גרעין, וכאשר הוא גדל קוטמים את ראשו ומרכיבים עליו ענף אחר. כעבור זמן הם מתאחים ונעשים כגוף אחד, אולם למעשה הגזע התחתון והשורשים [קרוי 'כנה'] הוא עץ מסוג אחד, ואילו החלק העליון שממנו יוצאים הפירות [ה'רוכב'] הוא ענף מסוג אחר.
חלק מהשתילים מורכבים על מינם, דהיינו שהכנה והרוכב הם משני זנים של אותו המין, והרכבה זו מותרת. אך חלקם מורכבים על מין אחר שהוא דבר האסור מן התורה.
הקונה עץ שהורכב באיסור ושותל אותו, עובר אף הוא בעת השתילה על איסור תורה של הרכבה.
במאמר זה יובא הסבר אודות ההרכבה המצויה כיום, וכיצד ניתן לקנות עץ פרי ללא חשש איסור. וכן יובאו דינים נוספים הנוגעים למציאות השכיחה.
ההרכבה המצויה כיום
ב. מרבית העצים המצויים כיום במטעים ובחנויות לממכר צמחים, הינם מורכבים. בעיקר בשיטת 'כנה ורוכב'.
מטרת ההרכבה היא ליצור עץ מוצלח, שמצד אחד פירותיו טובים ומשובחים, ומצד שני העץ יתאים לקרקע ויינק ממנה כראוי, וגם יהיה עמיד בפני מחלות השכיחות בעצים. לצורך כך מחברים שני מיני עצים שלכל אחד יש מעלה אחרת ועל ידי שניהם נוצר שתיל הנראה כעץ אחד. הגזע התחתון של השתיל והשורשים ['כנה'] הוא סוג עץ חזק, ובדרך כלל פירותיו של עץ זה אינם משובחים או שאינם ראויים כל כך לאכילה. והחלק העליון של השתיל, ה'רוכב', שממנו יוצאים הענפים העלים והפירות, הוא סוג עץ אחר שפירותיו משובחים.
ההרכבה אינה גורמת שינוי מהותי בפירות, והפירות שייצאו מעץ מורכב הם לעולם כמו סוג הפירות של העץ שממנו לקחו את הרוכב[1].
חלק מן העצים המורכבים, מורכבים על מינם, דהיינו שהכנה והרוכב הם משני זנים של אותו המין, כגון שני זנים של תפוח, והרכבה זו מותרת. אך חלקם מורכבים על מין אחר, כגון אפרסק על שקד, שהוא דבר האסור מן התורה.
כעבור תקופה אחר שנעשתה ההרכבה שני חלקי העץ מתאחים היטב, ובעצים רבים כלל לא ניכר שהעץ מורכב. ישנם עצים שההרכבה שלהם אמנם ניכרת גם לאחר זמן, אך לא ניתן לדעת את סוג העץ של הכנה, ובהרבה מקרים גם מומחה אינו מזהה את מין הכנה.
כאמור, אין המדובר על שתילים שגדלו מגרעינים או יחורים שנלקחו מעץ מורכב, אלא שתילים אלו עצמם עשויים משני סוגי עצים שחוברו.
חובה לברר את כשרות השתיל קודם קנייתו
לעניין כלאים לפי המציאות בזמנינו, הדבר פשוט וברור שקודם קניית שתיל של עץ מאכל, או קודם הזמנתו אצל גנן, חובה לוודא שהעץ שברצונו לשתול מורכב על מינו, כדי שלא להיכשל באיסור כלאים.
יש לדעת, שגם באופן שמתבונן בשתיל ולא ניכר בו כל סימן של הרכבה, אין להסיק מכך כלל אודות כשרות השתיל, כי כפי שהוזכר לעיל, אחר שנעשתה ההרכבה שני חלקי העץ מתאחים היטב, ובעצים רבים כלל לא ניכר שהעץ מורכב.
שתילים שהם 'ספק מורכבים'
ג. שתילים ממינים שמצויה בהם הרכבה אסורה, ואפילו רק ספק הרכבה אסורה, אסור לנוטעם באדמה, כפי שהתבאר במאמר על כלאי אילן >>. אמנם אם כבר נטעום באדמה, הדין כך, שאם השתילים הם מורכבים בוודאי במין אחר, אסור לקיימם ויש לעוקרם. אך אם הם מורכבים במין שהוא ספק מינו, מותר בדיעבד להשאירם בקרקע ואף להשקותם ולטפל בהם.
נציין כי לפי המציאות כיום, רוב שתילי ההדרים הם מורכבים על 'ספק מינם'.
מינים שמצויה בהם הרכבה אסורה או ספק הרכבה אסורה
אגס, אפרסק, נקטרינה ('אפרשזיף'), גודגדן, דובדבן, משמש, פיסטוק (בטנה, אלה אמיתית), שזיף, שזיף פיסרדי, שקד.
מיני הדרים: אשכולית, אתרוג, לימון, לימון סיני (לימקווט), לימה (ליים), לימטה (לימון מתוק), פומלה, פומלית, קליפים – קלמנטינה ומנדרינה, תפוז, תפוז סיני (קומקווט).
נאמנות המוכר על כשרות השתיל
ד. בדרך כלל אין לסמוך על המוכר שאומר שהשתיל אינו מורכב באיסור, וזאת משתי סיבות:
א] רוב המוכרים אינם יודעים האם אמנם השתיל אינו מורכב באיסור. 1) משום שאינם יודעים אלו מינים דינם בהלכה כשני מינים, ואלו מינים הם מין אחד (ההגדרות של חלוקת המינים בהלכה אינן תלויות בחלוקה הבוטנית-מקצועית). 2) בהרבה מקרים המוכר גם אינו יודע אם השתיל מורכב, או על מה הוא מורכב, משום שההרכבה אינה נעשית בחנות המוכרת שתילים אלא במשתלות מיוחדות המשווקות לחנויות. השתיל מגיע לחנות רק אחר שהושלם האיחוי בין שני חלקי ההרכבה, ובחלק מהמינים כלל לא ניכר שנעשתה בו הרכבה.
ב] חלק מהמוכרים אינם נאמנים על דבר זה על פי כללי ההלכה של נאמנות על איסורים, בפרט כאשר בחנות נמכרים גם שתילים המורכבים באיסור.
כיצד ניתן לקנות עץ פרי ללא חשש איסור?
ה. ישנן שתי אפשרויות לקנית עץ פרי ללא חשש איסור: 1) קנית עץ שלא מצויה בו הרכבה אסורה. 2) קניה במשתלה המוכרת רק עצים כשרים ועומדת תחת פיקוח.
1) קנית עץ שאין בו הרכבה אסורה
ישנם מינים שלא קיימות או לא מצויות בהן הרכבה אסורה, והם מורכבים תמיד על מינם או שאינם מורכבים כלל. מינים אלו ניתן לקנותם בכל משתלה.
מינים שאין בהם הרכבה אסורה
בעצי שבעת המינים: גפן, תאנה, רימון, זית, תמר (דקל) – לא קיימות הרכבות אסורות.
מינים נוספים שלא קיימת או לא מצויה בהם הרכבה אסורה: אבוקדו. אגוזי מלך, פקאן, מקדמיה. אנונה. אפרסמון. גויאבה, גויאבה תותית. חבוש. חרוב, ליצ'י. מנגו. פיג'ואה. פיטאיה. פפאיה. פרי גן עדן (קובו). צבר (סברס). קיוי. תפוח.
2) קנייה במשתלה כשרה
הרוצה לשתול עץ פרי ממין שמצויה בו הרכבה אסורה, צריך לקנות את השתיל במשתלה המוכרת רק עצים כשרים ועומדת תחת פיקוח.
בעת כתיבת דברים אלו, המציאות בארץ ישראל היא שרוב רובם של המשתלות מגדלות ומוכרות לדאבוננו גם שתילים המורכבים באיסור כלאים מין על אינו מינו, או על ספק מינו. ויש איסור לשתול עצים אלו.
למידע אודות משתלה כשרה העומדת תחת פיקוח ניתן לפנות לבית ההוראה שעל ידי בית המדרש 'אמונת איש' בטלפון: 026488888 בשלוחה 31.
נטיעת עץ מיחור או גרעין
ו. ניתן ליטוע עץ פרי על ידי השרשת ענף ונטיעתו באדמה, אף אם לוקח את הענף מעץ המורכב כלאים, מפני שאיסור כלאי אילן הוא רק בעץ שמחוברים בו כעת שני מינים שונים, אך אם לוקח ענף מעץ מורכב ושותלו במקום אחר הדבר מותר.
כמו כן מותר לקחת גרעין מפרי שגדל על עץ מורכב ולהצמיח ממנו עץ חדש, וכפי שהתבאר במאמר על כלאי אילן סעיף יא.
הרכבות אסורות בירקות
ז. גם בירקות קיימות הרכבות אסורות. בשנים האחרונות קיימת לדאבוננו תופעה של גידול ירקות שמורכבות באיסור, כגון אבטיח על דלעת, מלון על דלעת, מלפפון על דלעת. וכן חציל על עגבנייה. ההרכבה נעשית על ידי חיבור שני גבעולים בעודם קטנים וכאשר הם גדלים יחד הם נראים כצמח אחד. הפרי שגדל מהשתיל הוא כפי המין של הגבעול העליון. יש להיזהר מלקנות שתיל מאחד ממינים אלו משום חשש הרכבה אסורה.
איסור הרכבה הוא רק בשני מיני ירק שונים, אך שני זנים מאותו מין מותר להרכיבם זה בזה. הרכבה מותרת מצויה בשתילי עגבנייה המורכבים משני זנים של עגבנייה.
בזריעה של זרעי ירקות אין חשש של איסור הרכבה, מאחר ואף אם זרעים אלו באו מירקות שהורכבו באיסור, לא נאסרו הזרעים ומותר לזורעם. [בזריעת זרעים משני מינים יש להרחיק בין המינים כנדרש, כפי שהתבאר לעיל בדיני 'כלאי זרעים'].
הרכבה בעץ סרק
ח. במאמר על כלאי אילן (סעיף יד) הובא שעצי סרק מותרים בהרכבה זה בזה מין על אינו מינו. הגדרת עץ סרק הוא עץ שאין לו פירות או שפירותיו אינם ראויים למאכל. ומכל מקום כתב החתם סופר שאף שמן הדין מותר להרכיב שני מיני סרק זה בזה, השומר נפשו ירחק מזה.
לפי הידוע, עצי סרק הנמכרים במשתלות לא נהוגה בהם הרכבה של שני מינים.
מקורות והרחבה בספר משפטי ארץ הלכות כלאים פרק ו'.
[1] יש לציין שהאפשרות שייווצר פרי חדש מתערובת של שני סוגי עצים, היא על ידי 'הכלאה' של פרחי הפירות, דהיינו העברת אבקה מפרח של עץ פרי מסוג אחד לתוך פרח של עץ פרי מסוג אחר. [פעולה זו נקראת 'האבקה', והיא נצרכת בכל סוגי הפירות, ההאבקה מפרה את הפרח ועל ידי זה יוצא ממנו פרי], הפרי שייווצר מפרח מוכלא, יתכן שיגדלו בו זרעים שנושאים תכונות משותפות לשני סוגי הפירות, וכאשר יזרעו את אותם זרעים יצמח מהם עץ פרי מסוג חדש. העברת אבקה בין שני עצים תתכן באופן טבעי על ידי דבורים או על ידי הרוח, אך ניתן לעשותה גם על ידי אדם. [בדבר השאלה האם מותר להעביר אבקה בין שני מינים, ראה משפטי ארץ פרק א סעיף יג ובהערה].
