הפרשת תרו"מ משסק ומצבר | אדר א' תשפ"ד
בימים אלו מתחילים להגיע לשווקים שסק וצבר שיש לחוש שהגיעו לעונת המעשרות שלהם בתקופת ט"ו בשבט, ומאחר שאין להפריש מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת ויתכן שחלק מהפירות הגיעו
בימים אלו מתחילים להגיע לשווקים שסק וצבר שיש לחוש שהגיעו לעונת המעשרות שלהם בתקופת ט"ו בשבט, ומאחר שאין להפריש מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת ויתכן שחלק מהפירות הגיעו
א. אין בשווקים תוצרת טרייה מיבול שביעית [פעמים המגדלים משתמשים לאריזה בשקיות שמוטבע עליהם הציון שביעית, אבל כאמור אין זו תוצרת שביעית].ב. המחמירים באיסור נזרע – האננס המשווק כעת, מגידולי
להלן התשובות הניתנות בבית ההוראה, לשואלים אודות קטיפים במטעים ובשדות:א. יש לברר האם המטע בו מתבצע הקטיף אין בו פירות ערלה (כולל "עצי מילואים" – עצים חדשים שניטעו במקום עצים
בצלים המגיעים לשווקים בעונה זו (טבת – ניסן) הינם מבצלצולים (בצלים קטנים) שנשתלו בקרקע ולא מזרעים, להלכה הם כדבר שאין זרעו כלה, החייב בתרומות ומעשרות גם אם נזרע באדמה. מכיון שמעורב בבצלים חלק
אחוזי הערלה בתפוחים לזניהם השונים נמוכים, לכן המסתמכים לקנות פירות בהם אחוזי הערלה נמוכים ואין בהם חשש "כל קבוע כמחצה על מחצה", יכולים לרכוש מהם בחנויות שאינם תחת פיקוח ועדת
ירקות עלים (כולל ירקות המוחזקים כנגועים בתולעים) שהיו נמכרים בעבר בלא אריזות אלא באגודות ירק, נמכרים היום יותר ויותר במארזים, לצערנו רבים טועים וסבורים שכל ירק הנמכר באריזה – הינו
הפירות וירקות הטריים בשווקים הינם מהשנה השמינית, למעט "תפוזי ולנסיה" – שהינם מהשנה השביעית. ומכיוון שחלף מועד הביעור – הינם אסורים באכילה (להכרעת מרן החזו"א זצוק"ל).[בתי אריזה שמרו פרי ולנסיה
מבירור שנעשה עולה, כי ברוב הישובים בהם יש מטעי אבוקדו (גם אותם שעברו שנות ערלה) ניטעו בהם עצי מילואים – נטיעות צעירות כהשלמה במקום נטיעות שמתו.לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל,
שביעית: א. תוצרת טרייה של פירות וירקות – אינה משביעית למעט אבוקדו שעדין קיימת תוצרת מהשנה השביעית. (תפוחי עץ זן סמית – היה עד לאחרונה כמות מועטה של שביעית ששווקה
ניתן לשמוע את כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבותהשיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק בנושאים שונים באיסור כלאיים ובתרומות ומעשרות.
חרף המצב הנורא והקשה בארה"קבברכת מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, הננו מתכבדים להזמין את ציבור שוחרי תורה והלכה לימי הלימוד השמונים ושבעהשע"י בית המדרש להלכה בהתישבות שיתקיימו אי"ה בחודש תשרי
קטפת רימון לבד? זהירות! חשש ערלה לפניך! לקראת ראש השנה רבים קוטפים רימונים מעצים הגדלים בחצירם או בגינות נוי ושטחי הפקר. אך יש לדעת כי עץ הרימון אם הוא לא
רוב הפירות והירקות המצויים כעת בשוק הינם מגידולי שמינית וחייבים בתרומות ומעשרות. שנת המעשר הינה מעשר שני.
הלימונים הירוקים הגדלים בתקופה זו על העצים וקטנים מקוטר 8 ס"מ הינם מגידולי השנה השמינית.לימונים הגדולים מקוטר זה, או לימונים צהובים הם ספק שביעית ספק שמינית ויש להפריש תרומותומעשרות מכל
אבוקדו – ראוי לחוש כבר עכשיו שמא הגיע זמן הביעור, זמן הספק ימשך עד ט"ו באב שאז ודאי יעבור זמןהביעור. (למרות שישנם אזורים שעדיין קוטפים אבוקדו, כיון שישנם אזורים שבהם
לתשומת לב!בשנים האחרונות גם ירק רגיל המוחזק שאינו נקי מחרקים נמכר באריזות ניילון בדומה לאריזות בהן נמכרירק שהוא בחזקת נקי מחרקים. מכיוון שלבית ההוראה הגיעו שאלות רבות מאנשים שקנו מעלי
פירות הקיץ: אפרסק, משמש, נקטרינה, ענבים, שזיף, שסק תפוח מזן 'ענה', ועוד הינם פירות שמינית החייבים בתרומות ומעשרות ושנת המעשר להם הינה מעשר שני. אבוקדו, אגסים, תפוחים (מלבד זן ענה), פירות
רוב מיני הירקות בתקופה זו הינם גידולי שמינית [מלבד שימורים וירקות המצויים בסלטים שפעמים רבות הם מגידולי שביעית].דלעת, דלורית המצויים כעת בשווקים הינם מגידולי שביעית ויש בהם איסור ספיחין וקדושת
במוצרים תעשייתיים שונים כמיצים שימורים וכדומה מצוי שמעורב יבול נכרי, על הנוהגים קדושת שביעית ביבול נכרי לבדוק היטב בתוויות שעל גבי המוצרים טרם קנייתם האם מצוין עליהם שהם יבול נכרי
כפי שהודענו במטרה לסייע בידי שומרי שביעית כהלכתה, לברר את מועדי הביעור אנו ממשיכים לבדוק בפרדסים ובמטעים ולדייק במועדי הביעור בכל מין ומין.א. בבדיקות שנערכו לאחרונה נראה כי בפירות הבאים:
לתשומת לב נקטרינה שציפתה ובשרה אדומים רובם בחשש ערלה ואין לקנות ממנה במקומות שאינם מפוקחים.
פירות הדר גם הנקטפים אחרי ט"ו בשבט דינם כפירות שביעית כיון שחנטו לפני ראש השנה, ופטורים מתרומות ומעשרות.
צבר (סברס) יש כבר מחנטת שמינית, אך עדיין מצויה אצל המשווקים כמות גדולה של צבר הקדוש בקדושת שביעית [מקירור] ויש לקנותו רק במקומות מפוקחים ולעקוב אחרי הכיתוב הנלווה.
בימים אלו מתחילים להגיע לשוק תפוחי אדמה מזריעת שמינית. אמנם בחלק מן המקומות ישנם עדיין תפו"א מלקיטת שביעית האסורים באיסור ספיחין, או מגידולי נכרי והנוהגים כדעת החזון איש עליהם לנהוג