פסקי הלכה: שימוש בחמץ לאחר הפסח (ניסן תשפ"ד)

להלן הוראות מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשאלות אודות שימוש בחמץ לאחר הפסח:

האם מותר להשתמש בחמץ שנמכר על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לאחר הפסח?

באופן כללי, השימוש בחמץ שנמכר על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לאחר הפסח תלוי בתוקף שטר המכירה. לפי דעת מרן רבינו זצוק"ל, אם נחתם שטר הרשאה רגיל למכירת חמץ, אין לו תוקף והחמץ אסור באכילה והנאה. אולם, אם נחתמו שטרי הרשאה מיוחדים עם סעיפים נוספים המעניקים תוקף משפטי גם בדיניהם, אזי המכירה תקפה ומותר להשתמש בחמץ. יש להפנות את תשומת לב החותמים לסעיפים אלו כדי להבטיח את תוקף חתימתם. תוקף מכירה זו הינה כאשר בעל המפעל (או מורשי חתימה) חותם על השטר האמור.

2. קמח לתות אם הוא חמץ:

בגליון הליכות שדה 162 ובשו"ת ישא יוסף ח"א סי' פה – ולאחר מכן בהודעות לציבור פרסמנו דעת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל שקמח לתות הוי חמץ לפי מ"ש המ"ב (סי' תנג מ"ב סקכ"ג) [וראה מחנה ישראל פרק לה עמוד קס – ודעת מרן החזו"א ראה גם באורחות רבינו הוספות לח"ב]. בשנים האחרונות נעשו ונעשים שינויים בהכנת החיטים – לטחינה, לדוגמא בעבר היו שורים את החיטים באמבטיות מים, גם לניקוי החטים מגופים זרים, וגם להוספת לחות לחיטים. מזה שנים, החלו לבצע את הניקוי ע"י מכונות ניקוי, וגם ההרטבה של החיטים נעשית בזילוף תוך כדי שהחיטה משונעת כשאין עליה טופח ע"מ להטפיח לאחר מכן שוהה בלחות שעות הרבה בתא ההשהיה.
יש ת"ח שסבורים שהכנת החיטה בצורה הנוכחית כאשר יש ודאות של כניסת מים לגרעין – זו ראיה שהקמח הינו חמץ ומאידך יש הסוברים כי הזילוף המהיר הינו לתיתה שאינה הופכת את הקמח לחמץ מחמתה.
על שינויים אלו – לא זכינו לקבל הוראה ברורה ממרן זצוק"ל ולכן אין לנו בזה הוראה ודבר ברור ממרן זצוק“ל [אם קמח זה הינו חמץ גמור לדעת מרן רבינו זצוק"ל, ראה ישא יוסף חלק ז‘].
[הרחבת דברים, מאמרי הרבנים הגאונים שנתפרסמו בקובץ דבר ההתאחדות מ"ו, וחוברת דורות ערש"ק פ' מצורע תשע"ד, וחוברת מוריה ניסן תשע"ו ובקובץ ויעודם כג, וראה מ"ש שם בשם מרן הגרי"ש זצוק"ל, ובקובץ ישורון ניסן פ"ד].

בברכת התורה,
מזכירות בית ההוראה