טיפול בגינה בערב שביעית

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק, להקדים את נטיעתם כך שיקלטו לפני השמיטה. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם.   להרחבת השאלה לחץ כאן
ספיחין בבננות

שאלה:

בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין?

תשובה:

לדעת פוסקים רבים אין איסור ספיחין בבננות, וזאת מכמה טעמים שנפרט להלן בביאורים. ויש מי שחשש לאיסור ספיחין בבננות, כבשאר הירקות. להרחבה התשובה לחץ כאן
פירות שביעית שיצאו לחוץ לארץ והגיע זמן ביעורם

שאלה:

אני מתגורר בחו"ל, ושלחו אלי ארגז של יין הקדוש בקדושת שביעית. מה עלי לעשות בזמן הביעור, האם עלי למצוא דרך להחזירו לארץ ישראל, או שאפשר גם לבערו בחוץ לארץ. אם מותר לבערו בחוץ לארץ, מתי הוא זמן ביעורו, האם בערב הפסח של שמינית, כשכלה היין בארץ ישראל, או שעלי לברר מתי כלים הענבים במקומי.

תשובה:

יין שיצא לחוץ לארץ חייב בביעור, ומותר לבערו במקומו, ואין צריך להחזירו לארץ ישראל. זמן הביעור, הוא בזמן שכלה המין בארץ ישראל, ולכן גם בחוץ לארץ יש לבערו בערב הפסח. אמנם, לא טוב עשו ששלחו את הארגז לחוץ לארץ, שכן אסור להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית לחוץ לארץ. וגם לאחר שיצאו, אין להעבירם ממקום למקום בחוץ לארץ. ולהחזירם לארץ ישראל מותר, אלא שאין חובה בדבר, וניתן לבערו במקומו. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור בפירות נכרי

שאלה:

בביתנו מקפידים לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרי. ברצוננו לברר האם לפי מנהגנו, צריך גם לבער יבול נכרי כשמגיע זמן הביעור? וכן, האם מותר לנו לקנות פירות נכרים לאחר זמן ביעורם?

תשובה:

פירות וירקות שגדלו אצל נכרים, לשיטות שנוהגת בהם קדושת שביעית, הרי הם חייבים גם בביעור. אולם יש הסוברים שאף לאותם שיטות הם פטורים מביעור. ואף לסוברים שפירות נכרים חייבים בביעור, אם היו בזמן הביעור ביד הנכרי ולא נתבערו, לא נאסרו באכילה. ולכן מותר לקנות אותם מן הנכרי גם לאחר זמן הביעור. אמנם כשקונים אותם מן הגוי לאחר זמן הביעור - יש לבערם ביום הקניה. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שזמן ביעורם מסופק

שאלה:

ברשותי נותרו די הרבה ראשי שום הקדושים בקדושת שביעית, והם מונחים אצלי לייבוש. בלוח זמני הביעור שקיבלתי כתוב שזמן הביעור של השום, לשנת השמיטה הזו, הוא בין תחילת חודש תמוז לאמצע חודש אב. מתי וכיצד עלי לבער את השום שברשותי?

תשובה:

מי שיש ברשותו פירות שביעית שיש ספק לגבי זמן ביעורם המדויק, עליו להפקירם במשך כל תקופת הספק, מידי יום, ומיד לאחר שהפקירם יכול לחזור ולזכות בהם, אך למחרת עליו להפקירם שוב, עד שתעבור תקופת הספק, ואז יכול לזכות בהם ולהשאירם אצלו. וישנה עצה נוספת, שיפקירם ביום הראשון של תקופת הספק, ולאחר מכן יכניסם לרשותו ויכוין שאינו רוצה לזכות בהם, וישאירם מופקרים עד עבור תקופת הספק. וטוב שיאמר לאנשים שהפקיר בפניהם שאינו מתכוון לזכות בפירות, הגם שמכניסם לביתו. ויש שסוברים שבדווקא יעשה כך, שישאירם מופקרים כל תקופת הספק, ולא יזכה בהם במהלכה כלל. להרחבה תשובה לחץ כאן >>
האם חובה לבער גם טעם של פירות שביעית?

שאלה:

כבשנו בצנצנת, בצל, ירקות ופלפלים מתוצרת חו"ל, ביחד עם מעט זיתים של שביעית. לקראת זמן הביעור של הזיתים, הוצאנו אותם מהצנצנת ואכלנו את כולם, אבל עדיין נשארה כמות מרובה של ציר, וכן ירקות רבים. האם מותר להשאיר את הציר והירקות לאחר זמן ביעורם של הזיתים?

תשובה:

כאשר מגיע זמן הביעור של הזיתים, חייבת כל התערובת בביעור. אמנם אם הזיתים מועטים מאד ויש בשאר התערובת שיעור לבטל את טעמם, אין התערובת חייבת בביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם רשאי אבי המשפחה לשמור בעצמו מזון שלוש סעודות עבור כל בני הבית?

שאלה:

הגיע זמן הביעור וברשותי נותרה כמות לא מעטה של פירות, יותר משיעור של מזון שלוש סעודות עבורי, אלא שמשפחתי היא משפחה גדולה מרובת נפשות בלי עין רעה, ואין בכמות שנשארה כדי שלוש סעודות לכל בני ביתי. האם עלי לבער את הפירות הללו? האם אני רשאי להשאיר את כולם בבעלותי או שעלי להקנות לכל אחד מבני הבית את חלקו?

תשובה:

יכול אדם להשאיר ברשותו כמות של מזון שלוש סעודות עבור כל אחד מבני הבית, ואינו צריך להקנות להם את חלקם קודם הביעור. הנחשבים כבני ביתו לענין זה, הם אלו המצויים בביתו וסמוכים על שלחנו, או אפילו אורחים שנמצאים בימים אלו בביתו ואוכלים משלחנו. אבל בנים שנמצאים בישיבה ואוכלים בישיבה, אינם נחשבים כבני ביתו לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שלא נתבערו בזמן הביעור

שאלה:

באחד ממשלוחי המנות שקיבלתי, מצאתי קופסת שימורים של יבול הקדוש בקדושת שביעית, וכבר עבר זמן הביעור. מבירור שערכתי אצל השולח התברר שהוא קנה את השימורים בחנות ששייכת לאדם שאינו מודע כלל למצות הביעור, וברור הדבר שבעל החנות לא הפקיר את קופסת השימורים בזמן הביעור. ברצוני לדעת האם מותר להשתמש בקופסת שימורים הזו?

תשובה:

פירות שביעית שלא התבערו בזמנם, נאסרו באכילה, ואפילו אם לא התבערו מפני אונס או שגגה. אך יש אומרים שבאופן זה לא נאסרו, ולדעתם עליו להפקירם מיד, ורשאי לשוב ולזכות בהם ולאכלם. אמנם פירות שהיו בזמן הביעור בידי מי שאינו שומר מצוות, ולא נתבערו, דינם כפירות שלא נתבערו במזיד, והם אסורים באכילה לכל הדעות. פירות שזמן ביעורם אינו ברור, ויש ספק האם חלף זמן הביעור, ולא נתבערו מחמת אונס או שגגה, יש להתיר לבערם עתה ולהשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
מה היא הכמות הנחשבת ל'מזון שלוש סעודות'?

שאלה:

בידי נותרו כמה פירות מכמה מינים, (כגון רימונים ואפרסקים), אשר זמן הביעור של כולם הוא היום. האם מותר להשאיר כשיעור מזון שלוש סעודות מכל מין ומין, או שאסור להשאיר יותר משיעור מזון שלוש סעודות בסך הכל, מכולם יחד, ואת כל היתר עלי לבער? ושאלה נוספת, כמה פירות נחשבים ל'מזון שלוש סעודות'? האם הכוונה לכמות שהייתי אוכל אילו הייתי אוכל בכל הסעודה רק פירות, או לכמות הנאכלת במהלך סעודה שיש בה גם לחם ומזונות אחרים?

תשובה:

אינו רשאי להשאיר בידו אלא כשיעור מזון שלוש סעודות מכל המינים הללו ביחד, או שישאיר מזון שלוש סעודות ממין אחד ואת השני יבער לגמרי. ושיעור מזון שלוש סעודות י"א שהוא השיעור שהדרך לאכול ממין זה בתוך שלוש סעודות רגילות שאוכל בהם גם פת ושאר תבשילים, ויש אומרים שרשאי להשאיר אף כמות של שלוש סעודות של פירות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן
עבודות הכנה לזריעה בשמינית

שאלה:

במהלך שנת השמיטה לא טיפלתי כלל בגינה, אך עתה לקראת סוף שנת השמיטה חשבתי לבצע בגינה עבודות הכנה לצורך השנה השמינית, כך שמיד לאחר ראש השנה אוכל להתחיל לזרוע ולנטוע בגינה, האם יש אופן שמותר לעשות זאת?

תשובה:

עבודות הכנת הקרקע הן בכלל מלאכת החרישה האסורה בשביעית, ולכן אסור לעשות מלאכות הכנה בקרקע אפילו לצורך מוצאי השביעית. ויש אופנים שאף קנסו חז"ל את מי שעשאן, אף שעשאן לצורך מוצאי שביעית, וכפי שיבואר בביאורים. ומכל מקום מותר לבצע בשמיטה עבודות שאינן מכשירות את הקרקע לזריעה, כגון להביא לגינה אדמה, או זבל לדישון, מבלי לפזרן בגינה, אלא רק להכינם כך שיוכל להשתמש בהם מיד במוצאי שביעית. ויש לעשותם באופן שניכר שמכין לצורך מוצאי שביעית, ולא לשביעית עצמה, וזאת על ידי שיצברם בערימות גדולות כפי שיפורט בביאורים, שעל ידי זה נראה שאינו עושה כן לצורך השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום שיח לשמירת עיצוב מיוחד

שאלה:

בחצר ביתי גדל שיח בעל מראה מיוחד, ולטענת הגנן אם לא יבצע גיזום בשמיטה, יאבד השיח את המראה הייחודי שלו. האם כדי למנוע נזק כזה מותר לבצע גיזום של השיח בשמיטה?

תשובה:

רק במקרה שהשיח יאבד את המראה הייחודי שלו ולא יהיה ניתן להשיבו למראהו הרגיל לאחר השמיטה, או שיצטרכו להוציא לאחר השמיטה הוצאה גדולה כדי להשיבו למצבו המקורי, מותר לבצע גיזום אף כדי שלא יתקלקל מראהו של השיח. ויש מקילים במקרה של צורך גדול לגזום גם כדי למנוע את הפסד הנוי במשך שנת השמיטה עצמה, אם כעת הקלקול גדול וניכר, אפילו שהפסד הנוי הוא רק זמני ואחר שנת השמיטה יהיה ניתן להשיב את הצמח לקדמותו. ומכל מקום המחמיר בדבר תבוא עליו ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפקרת הפירות בפועל בפני שלושה אנשים

שאלה:

בחצרי ישנם כמה עצי פרי. על שער החצר תליתי שלט המודיע שכל הרוצה לקטוף מפירותיהם - רשאי להכנס. האם די בכך, או שעלי להפקיר את הפירות בפני שלושה אנשים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים מה היא מצוות 'ונטשתה': האם הכוונה שהבעלים בעצמו צריך להפקיר את פירותיו, או שההפקר חל מאליו, והבעלים מצווה רק לנהוג בהם כהפקר, כלומר להניח לכל מי שרוצה לבוא וליטול מהם. להלכה ראוי לצאת ידי שתי השיטות, ולהפקיר את הפירות בפועל, לפני שלשה אנשים. אמנם הורו הפוסקים שאם תלה שלט על שער החצר שהפירות הינם הפקר וניתן לקחתם - הרי זה כמו שהפקירם בפירוש, ויוצא בזה ידי מצות ההפקר לכל הדעות. להרחבת התשובה לחץ כאן
חשש ספיחין בשיחי ירקות שנמצאו ביער

שאלה:

במהלך טיול שערכנו בשנת השמיטה ביער ירושלים, מצאנו לפתע שיח עגבניות שניכר שצמח שם מעצמו. האם עגבניות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

אין בעגבניות אלו איסור ספיחין, והן מותרות באכילה, אך יש לנהוג בהן קדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואת מאכל

שאלה:

באחד הימים שלאחר ראש השנה, נזכרה שכנתי שלפני כמה שבועות לוותה מאיתנו מספר ביצים, ומיד באה להחזירם. התעוררה לנו שאלה האם השמיטה משמטת את החוב הזה או לא.

תשובה:

אכן, גם חוב זה נשמט בשביעית (אם לא נכתב עליו פרוזבול), ועל המלוה לומר 'משמט אני'. והלווה רשאי להחזיר את הביצים בתנאים שנתבארו לעיל . להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה על משכון

שאלה:

מנהגי שכאשר אני מלוה סכום כסף משמעותי, הנני לוקח מן הלווה משכון על חלק מסכום ההלואה. האם ההלואות הללו נשמטות?

תשובה:

אם המשכון שוה ככל סכום ההלואה, אין השביעית משמטתה. אך אם המשכון שוה פחות מסכום ההלואה, השביעית משמטת את הסכום העודף על שווי המשכון. ויש אומרים שגם הסכום העודף על שווי המשכון אינו נשמט. ולהלכה על המלוה לכתוב פרוזבול על חובות אלו. להרחבת התשובה לחץ כאן
מלוה שטוען שכתב פרוזבול ואבד

שאלה:

בתקופה האחרונה הלויתי סכומי כסף לכמה מתושבי השכונה. לקראת ראש השנה ערכתי כמובן פרוזבול כדת וכדין, אך למרבה הצער אבד לי הפרוזבול. אחד הלווים ממאן לפרוע את חובו. הוא טוען שאינו מאמין שכתבתי פרוזבול, ומכיון שהוא המוחזק, עלי להוכיח לו שכתבתי פרוזבול. האם הדין עמו?

תשובה:

אין ממש בטענת הלווה. המלוה נאמן לומר שהיה לו פרוזבול ואבד, והלווה חייב לפרוע לו. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה כנגד שיק

שאלה:

הלויתי סכום כסף לחברי, והלה נתן לי תמורתו שיק דחוי. האם הלואה זו נשמטת בשמיטה?

תשובה:

יש הסוברים שהלואה כנגד שיק אינה נשמטת, אך לדעת הרבה פוסקים גם הלואה זו נשמטת בשביעית. ולכן יש להחמיר ולכתוב פרוזבול. ואם התאריך הכתוב בשיק הוא לאחר ראש השנה של השמינית, אין ההלוואה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן
הקפה במכולת

שאלה:

בבעלותי חנות מכולת. לקוחות רבים נוהגים לקנות אצלי בהקפה, אני רושם את החוב בחשבונם, ומידי כמה שבועות הם מסלקים את חובותיהם. האם יש לכתוב פרוזבול על חובות אלו כדי שהשביעית לא תשמטם?

תשובה:

המוכר בהקפה, ולא קבע לקונה זמן מתי עליו לשלם, אין השביעית משמטת את חובו. אך אם קבע לקונה זמן לפירעון, נעשה החוב כמלוה, והשביעית משמטתו. חנות מכולת שמנהגה למכור בהקפה, והלקוחות פורעים את חובותיהם לאחר זמן, אין החובות הרשומים בה נשמטים. אך אם תבע המוכר את הלוקח שיפרע את החובות שהצטברו בחשבונו, נעשה חובו כחוב רגיל והשביעית משמטתו. ויש אומרים שאפילו לא תבעו שישלם, רק ערך סיכום של כל החובות הקיימים בחשבונו נעשה החוב כמלוה והשביעית משמטתו. אך יש שכתבו שזה רק כשסיכם את החובות על מנת לתבוע את הלוקח, אבל מה שמצוי בזמננו שהמחשב מסכם מאליו בכל קניה את כל החובות שבחשבון - זה אינו נחשב כסיכום החובות. ויש אומרים שאם התחיל הקונה לשלם ופרע חלק מן החוב, נעשה שאר החוב כמלוה והשביעית משמטתו. להרחבת התשובה לחץ כאן
נדרים ונדבות לבית הכנסת

שאלה:

אני משמש כגבאי בבית כנסת. מאחר ואנשים רבים נדבו בעת עלייתם לתורה והתחייבו לתרום לבית הכנסת ועדיין לא שלמו את נדריהם, ברצוני לשאול האם עלי לכתוב פרוזבול עבור בית הכנסת?

תשובה:

נדרים ונדבות שאנשים נודרים ונודבים לבית הכנסת, אינם נשמטים, ואין צורך לכתוב עליהם פרוזבול. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין החלה המופרשת

שאלה:

האם חובה לשרוף את חתיכת הבצק שהפרשנו לחלה, או שמספיק לעטוף אותה בניילון ולהשליכה לאשפה?

תשובה:

מצוה לשרוף את החלה, כשם שמצוה לשרוף תרומה טמאה. ויש להזהר שלא לשורפה בתנור האפיה, שלא יבלע התנור מטעמה של החלה האסורה באכילה. ואם מניחה בתחתית התנור, כשהיא עטופה כמה פעמים בנייר כסף, אפשר להקל. אם קשה לו לשורפה, אפשר לקוברה, או לעטוף אותה בנילון ולהניחה בפח האשפה.
הפרשת חלה מקמח מלא

שאלה:

שמעתי שיש שטוענים שהשיעור להפרשת חלה מקמח מלא גבוה במעט מהשיעור להפרשת חלה מקמח רגיל, משום שהוא מכיל רכיבים מקליפת החיטה שמופרדים במהלך הניפוי ומוחזרים שוב לקמח. האם הדבר נכון?

תשובה:

קמח מלא מחיטים שנטחנו בשלמותם, עם הסובין והקליפה, מצטרף כולו, עם הסובין והקליפות, לשיעור הפרשת חלה. ובקמח כזה, השיעור להפרשת חלה (במשקל) אף נמוך במעט מן השיעור של קמח לבן. (מכיון שהשיעור להפרשת חלה נקבע לפי הנפח, וקמח זה נטחן בטחינה גסה יותר, ונפחו רב משל קמח לבן הטחון דק). אמנם יש טחנות שמפרידים את הסובין והקליפות לפני הטחינה, וטוחנים אותן בנפרד, ומוסיפים אותם לקמח אחר הטחינה. בקמח כזה יש לחוש שהסובין והקליפות אינן מצטרפות לשיעור חלה, ולכן יש להוסיף מעט בשיעור הקמח, תוספת של כ-12% עד 18%, ורק אז ניתן להפריש בברכה.
חלוקת עיסה החיבת בחלה למספר אנשים

שאלה:

הכנתי בצק כדי להכין חלות עם תלמידותי. כמקובל, כל תלמידה מקבלת חתיכת בצק, קולעת ממנה חלה לעצמה, ואופה אותה אחר כך בביתה. האם יש להפריש חלה מעיסה זו?

תשובה:

אם המורה משאירה לעצמה עיסה כשיעור חלה, ואת השאר מחלקת לבנות, כל העיסה חייבת בהפרשת חלה בברכה. אבל אם לשה את העיסה רק כדי לחלקה לתלמידות, וכל תלמידה מקבלת פחות משיעור חלה, העיסה פטורה מן החלה.
הפשרת חלה מקמח ללא גלוטן

שאלה:

האם השיעור להפרשת חלה מ'קמח שבולת שועל ללא גלוטן', שווה לשיעור להפרשת חלה מקמח שבולת שועל המכיל גלוטן?

תשובה:

כן, אין שינוי בשיעור הקמח להפרשת חלה בין קמח המכיל גלוטן - לבין קמח נטול גלוטן. (אמנם יש הבדל בין השיעור להפרשת חלה מקמח חיטה - לשיעור להפרשת חלה מקמחים אחרים).
הפרשת חלה בשבת

שאלה:

בשבת נזכרתי ששכחתי להפריש חלה בערב שבת. האם מותר להפריש חלה בשבת? ומה הדין ביום טוב?

תשובה:

אין להפריש חלה בשבת ויום טוב. (אלא אם כן עשו תנאי על ההפרשה מערב שבת ויום טוב). ואם שכחו להפריש חלה, אין אפשרות לאכול מהחלות או העוגות. יש להעיר שיש רבנים שמפרישים חלה בכל ערב שבת ויום טוב, ומכוונים לפטור את כל המאפים ששכחו בני העיר להפריש מהם חלה. ויש לברר אצל רב המקום.
מה עושים ממוני קרן המעשרות במטבעות שחיללו עליהם?

שאלה:

מה עושים ממוני קרן המעשרות במטבעות שחיללו עליהם?

תשובה:

בכל יום מחלל הממונה על הקרן את הקדושה שחיללו המנויים על כלל המטבעות, למטבע נפרד, ובכך הוא מפנה את המטבעות שבקרן לחילולים נוספים שיתבצעו ביום המחרת. את המטבעות "המלאים" מבער הממונה על הקרן במועד הביעור.
אני מעוניין לקנות פירות וירקות בחנות שאינה בעלת תעודת כשרות מהודרת, כיצד אוכל לעשות זאת מבלי להיכשל באכילת טבל?

שאלה:

אני מעוניין לקנות פירות וירקות בחנות שאינה בעלת תעודת כשרות מהודרת, כיצד אוכל לעשות זאת מבלי להיכשל באכילת טבל?

תשובה:

עליך להירשם כמנוי בקרן המעשרות, להפריש תרומות ומעשרות מהתוצרת שרכשת בחנות ולחלל את המעשר שני בנוסח המיוחד לחברי הקרן. שים לב! בחנויות שאינן בהשגחה מהודרת עלולים להימצא פירות שיש בהם חשש ערלה. בית המדרש להלכה בהתיישבות מפרסם מדי תקופה עדכונים ולוחות אודות מיני הפירות שיש בהם חששות ערלה. ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן.
כיצד פועלת קרן המעשרות?

שאלה:

כיצד פועלת קרן המעשרות?

תשובה:

בקרן ישנם מטבעות רבים, מסודרים וממוספרים שעליהם מחללים מנויי הקרן את מעשרותיהם. כאשר מפריש אחד המנויים תרומות ומעשרות, עליו לומר את נוסח החילול המיוחד לחברי הקרן, וכך הוא מעביר את קדושת המעשר שני (או הרבעי) מפירותיו למטבע  מסוים - לפי תנאי הקרן.
תנאי על תרומות ומעשרות מערב שבת לשבת

שאלה:

מי שמאושפז בשבת בבית החולים, ורוצה לעשר את המזון שיתנו לו בשבת, האם יכול להתנות עליהם מערב שבת?

תשובה:

אם המזון המוגש בבית החולים עומד תחת השגחה מוסמכת, אלא שרוצה להחמיר ולהפריש בעצמו, יכול להתנות מערב שבת ולעשר את מה שיגישו לו בשבת. מזון זה יש לדמותו לפירות דמאי, שניתן להתנות עליהם מערב שבת אף אם עדיין לא באו לרשותו. אולם אם אין השגחה מוסמכת בבית החולים, יש לדון את הפירות והירקות המוגשים בו כספק טבל. ופירות טבל וכן ספק טבל, אי אפשר להתנות עליהם אלא אם באו כבר לרשותו. ומעתה יש לדון, האם בעת שהפירות והירקות מצויים במטבח בית החולים נחשב הדבר שכבר באו לרשותו, מכיון שבית החולים מחוייב לספק לו מזון, או שמא אין הפירות והירקות נחשבים ברשותו עד שיקבלם בפועל. להלכה, הורה הגרי''ש אלישיב זצ"ל שיבקש מהאחראי על הכשרות בבית החולים, שימנה אותו כשליח להפריש תרומות ומעשרות מהפירות והירקות של בית החולים, ואז יוכל להתנות מערב שבת ולעשר בשבת.
למי מומלץ להצטרף כמנוי בקרן המעשרות?

שאלה:

למי מומלץ להצטרף כמנוי בקרן המעשרות?

תשובה:

לכל אדם הנוהג להפריש בעצמו תרומות ומעשרות כגון: חקלאים ובעלי גינות פרטיות, לרוכשים פירות וירקות בשווקים או בחנויות שאינן בפיקוח ועדת כשרות מהודרת וכן לאלו המהדרים להפריש תרומות ומעשרות בביתם גם מתוצרת עם השגחה מהודרת.
הפרשת תרומות ומעשרות בירקות הגדלים בבית

שאלה:

פירות וירקות שגדלים בתוך הבית, האם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש מחלוקת בין הפוסקים אם פירות וירקות שגדלו בתוך הבית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולדינא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה.
הפרשת תרומות ומעשרות מעשבי תיבול ומעשבים לחליטת תה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבי תיבול, כרוזמרין, פטרוזיליה, כוסברה, נענע ודומיהם? וכן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבים המיועדים לחליטת תה, כנענע, גרניום לימוני ודומיהם?

תשובה:

עשבי תיבול שאין הדרך לאוכלם אלא מוציאים אותם לאחר הבישול, וכן עשבים המיועדים לחליטה שמשליכים אותם לאחר החליטה, כנענע, גרניום ודומיהם, פטורים מתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שהדרך לאוכלם, כפטרוזליה וכוסברה, חייבים בתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שספק אם הדרך לאוכלם, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, בלא ברכה.  
הפרשת תרומות ומעשרות בחו"ל

שאלה:

כשקונים פירות בחוץ לארץ, האם יש לחשוש שמא הם פירות מארץ ישראל החייבים בתרומות ומעשרות?

תשובה:

לא, אין צריך לחשוש לכך. שרוב רובם של הפירות הנמצאים בשווקים בחו"ל - הם מחו''ל, ופירות ארץ ישראל אינם מצויים שם כי אם באחוז אפסי. אכן אם יש יסוד לחשוב שהפירות הם מארץ ישראל, כגון שכתוב על גבי הקופסה שמקורם בארץ ישראל, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.
תרומות ומעשרות מחלב סויה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מחלב סויה?

תשובה:

אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות, משום שהחלב נעשה מפולי סויה שגדלו בחוץ לארץ, וגמר מלאכתן היה בחוץ לארץ, ונמצא שהחלב מיוצר מפולים שנפטרו מתרומות ומעשרות.
טלטול תרומות ומעשרות בשבת

שאלה:

המפריש תרומות ומעשרות בשבת על ידי תנאי, האם מותר לו לטלטל את ה'אחוז ועוד' שהפריש, או שהיא מוקצה?

תשובה:

אכן, ה'אחוז ועוד' שהפריש לתרומה ותרומת מעשר, נעשה מוקצה ואסור לטלטלו. אך אם החזיקו בידו בשעת ההפרשה והוא עדיין בידו, יכול לטלטלו ולהניחו במקום המוצנע. ואם הפירות מחנות שיש בה השגחה מהודרת והרפיש מהם רק לחומרא ולהידור, אין ה'אחוז ועוד' מוקצה.
האם בעץ לימון יש לחשוש שלא כל הפירות הם מאותה שנה?

שאלה:

האם בעץ לימון יש לחשוש שלא כל הפירות הם מאותה שנה?

תשובה:

אכן, זנים מסוימים של הלימון עשויים לחנוט בתקופת ט"ו בשבט, ובמקרה כזה אכן עלול לקרות שחלק מן הפירות יחנטו לפני ט"ו בשבט וחלקם אחריו, ונמצא שעל העץ פירות ששייכים לשתי שנים, שאי אפשר לעשר מאלו על אלו. במקרה כזה רצוי לסמן, במידת האפשר, אלו פירות חנטו לפני ט"ו בשבט, ואלו חנטו לאחריו, ולהפריש מאלו בנפרד ומאלו בנפרד. אם לא היה ניתן לסמן את הפירות, או שסימנם, אך במשך הזמן נשר הסימון ואינו יודע אלו פירות חנטו לפי ט"ו בשבט ואלו אחריו, הדרך הפשוטת לתקנם היא כך: יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי לפני ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו לפני ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. ואחר כך יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי אחרי ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו אחרי ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. אם אינו מוצא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, ינסה לזהות לפחות מקצת מן הפירות שחנטו לפי ט"ו בשבט ומקצת מן הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. (למשל, אם ברור לו שהפירות הבשלים והגדולים חנטו מוקדם יותר, והקטנים והירוקים חנטו מאוחר יותר). ויפריש מן הפירות שחנטו מוקדם - על הפירות שבתערובת שחנטו לפני ט"ו בשבט, ומן הפירות שחנטו מאוחר - על הפירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, כפי שביארנו למעלה. אם אירעה תערובת כזו באופן שחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר שני, וחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר עני, (כגון: שהחנטה היתה בסביבות ט"ו בשבט של השנה השלישית, שאלו שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה השניה, ומתעשרים מעשר שני, ואלו שחנטו אחרי ט"ו בשבט שייכים לשנה השלישית, ומתעשרים מעשר עני), אזי מן הפירות השייכים לשנת מעשר שני, יפריש מעשר שני, ומן הפירות השייכים לשנת מעשר עני – יפריש מעשר עני. ואחרי כן יחלל את המעשר שני, וגם יתן לעניים (מספק) מעות כשווי של 9% מן התערובת.
מה מברכים על אננס

שאלה:

מה הברכה שיש לברך על האננס? והאם מברכים עליו שהחיינו?

תשובה:

ברכת האננס היא בורא פרי האדמה. ובמקומות שהוא מצוי כל השנה, כפי שמצוי בארץ ישראל בשנים האחרונות, אין לברך עליו שהחיינו כיון שלא ניכר חידושו.
ברכת שהחינו על אבוקדו

שאלה:

האם מברכים שהחיינו על האבוקדו שהופיע עתה בשוק?

תשובה:

אם האבוקדו לא היה מצוי בשוק לכל הפחות שלושים יום, נחשב כפרי חדש שניכר חידושו ויש לברך עליו שהחיינו.
'עני' לעניין מעשר עני

שאלה:

מי הוא הנקרא כיום 'עני', שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

בזמננו, מי שאין לו פרנסה מסודרת לכדי מחייתו, הוא ובני ביתו הסמוכים על שולחנו, נחשב כעני. ואף אם מסודר בפרנסתו לצורך מחייתו, אלא שיש לו הוצאות נוספות, כגון לצרכי נישואי ילדיו או לצרכי רפואה וכיוצא בזה, נחשב גם כן לעני, ואפשר לתת לו מעשר עני.
האם מותר לשתול בעציץ אחד לואיזה ונענע?

שאלה:

האם מותר לשתול בעציץ אחד לואיזה ונענע? (האם הם נחשבים ירק מאכל מפני שמכינים מהם תה?)

   

תשובה:

מותר, ואף על פי שהנענע נחשבת כירק - מותר לשותלם זה בצד זה, היות והלואיזה נחשבת כעץ, ואין צורך להרחיק בין ירק לעץ (מלבד מעץ הגפן).
בביתי שני זנים של 'לואיזה', בשני עציצים נפרדים. האם מותר לי להעביר את שניהם לעציץ אחד?

שאלה:

בביתי שני זנים של 'לואיזה', בשני עציצים נפרדים. האם מותר לי להעביר את שניהם לעציץ אחד?

תשובה:

כן, מותר להעביר שניהם לעציץ אחד. שגם אם היתה הלואיזה נחשבת כירק, (ואסור לזרוע שני מיני ירק זה בצד זה), במקרה זה מותר, שכן אינם מינים נפרדים אלא שני זנים של אותו המין. ומה גם שהלואיזה אינה נחשבת כירק אלא כעץ, ואין צורך להרחיק בין שני מיני עצים.
ענף רימון הצומח צמוד לגזע

שאלה:

בחצרי עץ רימון וותיק. בשנה שעברה יצא ענף נוסף מן האדמה, בצמוד לגזע, ובשנה זו יצאו בו רימונים. האם הרימונים בענף החדש נחשבים לערלה?  

תשובה:

אם הענף החדש יצא מתוך גזע העץ, במקום שהוא מעל פני הקרקע, דינו כדין העץ הוותיק ואין צריך למנות לו מחדש שלוש שנות ערלה. אבל אם הענף החדש יצא מן הקרקע, או מתוך הגזע במקום שהוא מכוסה באדמה, דינו כנטיעה חדשה, ויש למנות לו שנות ערלה מחדש. ובמקרה כזה רצוי לקוצצו, או לסמן אותו בצורה ברורה, כדי שלא יתערבו פירותיו עם פירות שאר הענפים, ויאסרו כל הפירות מחמת ספק ערלה.
האם מותר לשתול או להנביט פירות ערלה?

שאלה:

האם מותר לשתול פירות ערלה של לימון ננסי? האם מותר להנביט גרעינים של פירות ולעשות מהם שתילים של עצים חדשים כאשר הפירות עדין ערלה?-

תשובה:

פירות ערלה אסורים בהנאה ולכן אסור לעשות מהפרי וכן מהגרעינים שום הנבטה.
לקט שכחה ופאה כיום

שאלה:

מפני מה אין נוהגים כים לתת לקט, שכחה ופאה לעניים?

תשובה:

מכיון שלפי המציאות בזמננו ברור שגם אם יניחו את הלקט, השכחה והפאה בשדה, לא יטריחו העניים את עצמם לבוא וליטול אותו. ובאופן כזה אין חובה להניחם, כמבואר בגמרא (חולין דף קלד ע"ב): "לעני ולגר תעזוב אותם - ולא לעורבים ולא לעטלפים". וכתבו הפוסקים שבמקום שידוע שלא יבואו העניים ללקטם, הרי זה כמפריש לעורבים ולעטלפים. ואכן במקום שידוע שהעניים יבואו לקחתם מצוה להניח לקט שכחה ופאה. ובדרך אמונה (מתנות עניים פרק א ציון ההלכה ס"ק צה) מצדד שמי שהניח לקט כחה ופאה וביקש מעניים שיבואו ליטלם, אכן קיים את המצוה. אך יש חולקים וסוברים שבאופן שאינם באים מעצמם רק צריך לקרוא להם, אינו בכלל 'תעזוב אותם'. והגם שבתרומות ומעשרות על בעל הפירות לטרוח בעצמו להביאם לידי הכהן הלוי והעני, היינו משום שבתרומות ומעשרות נאמרה מצות 'נתינה', אך בלקט שכחה ופאה לא נאמרה אלא מצות 'עזיבה', ולכן אין מוטל עליו אלא להניחם בשדה, ועל העניים בעצמם לבוא וליטול.
האם בזמננו יש להשאיר פרט ועוללות?

שאלה:

האם בזמננו יש להשאיר פרט ועללות?

תשובה:

בימינו אין צורך להשאיר עבור העניים את הפרט והעוללות, משום שגם אם ישאירו אותם על העץ, אף אחד לא יבוא לקחתם, ובתורה נאמר "לעני ולגר תעזוב אתם" (ויקרא יט, י), ודרשו רבותינו (חולין קלד, א): לעני ולגר תעזוב, ולא לעורבים ולעטלפים, כלומר: במקום שעניים לא יבואו לקחתם, ולבסוף יאכלום העורבים והעטלפים, אין צורך להשאירם, ולכן מותר לבעלים לקחתם. ואף שגם בימינו, אם יודיע לעניים שהשאיר בשדהו פרט ועוללות, יתכן ויהיה מי שיבוא לקחתם, מכל מקום אינו מחויב לעשות כך. שהתורה ציוותה "לעזוב" לעניים, ולא ציוותה "לתת" לעניים. לפיכך במקום שאינם באים מעצמם לקחת את הפרט והעוללות, אין צורך להשאירם.

אולי יעניין אותך גם...