על מה יש להקפיד כשמפרישים תרומות ומעשרות אחרי ראש השנה תשפ"ו – היום בו מתחלפת שנת המעשר משנת מעשר עני לשנת מעשר שני?
כאשר קונים בחנות שלא סומכים על ההשגחה ומפרישים תרומות ומעשרות שוב, יש להקפיד:
[א] לוודא שמפרישים תרומות ומעשרות מפירות השייכים כולם לאותה שנה. כלומר, שכל הפירות יהיו מאותו הקטיף, ולא מיבול שמעורבים בו פירות משתי השנים, תשפ"ה ותשפ"ו, שכן אי אפשר להפריש משנה על רעותה.
[ב] יש להיזהר בהפרשת תרומות ומעשרות מירקות הגדלים על אשכול, כגון עגבניות או עגבניות שרי, שחלק מהן כבר אדומות לגמרי ואינן ממשיכות להבשיל, וחלקן ירוקות וממשיכות להבשיל בתלוש. זאת משום שלדעת חלק מהפוסקים [שיטת בעלי התוספות בראש השנה יד, ב ד"ה ולשביעית] גמר הגידול של הירק קובע את שנת המעשר, ורק כשגמר לגדול נקבעת שנת המעשר שלו, אף שעדיין הוא לא נלקט.
לכן באשכול עגבניות מעורב, העגבניות שכבר הבשילו לפני ראש השנה תשפ"ו, שייכות לשנת מעשר עני, והעגבניות שיבשילו רק לאחר ראש השנה שייכות לשנת מעשר שני, ואי אפשר להפריש מאלו על אלו.
(מקורות: בית ההוראה 'אמונת אי"ש')
יש להקפיד על אופן הפרשת תרומות ומעשרות לאחר ראש השנה תשפ"ו, שכן זוהי השנה שבה מתחלפת שנת המעשר משנת מעשר עני לשנת מעשר שני, ודיני ההפרשה משתנים בהתאם.
שנת המעשרות מתחלפת בראש השנה. שנת תשפ"ו היא שנת מעשר שני, כלומר, החל מראש השנה תשפ"ו, יש להפריש מעשר שני במקום מעשר עני.
מעשר עני מיועד לעניים וניתן להם, בעוד שמעשר שני נאכל על ידי הבעלים בירושלים או נפדה על מטבע. המעבר בין השנים משנה את סוג המעשר שיש להפריש.
בית המדרש להלכה בהתיישבות מספק תשובות רבנים והנחיות מפורטות בנושא. ניתן למצוא באתר נוסח הפרשת תרומות ומעשרות ומידע שימושי נוסף לשנת תשפ"ו.
