שאלה:

דני החקלאי נטע מטע בננות. לקראת הקטיף הראשון שאל אותו חברו: "האם חשבת על ערלה?" דני נדהם – האם באמת יש בעיית ערלה בבננות? האם יתכן שהבננה אינה ירק, וברכתה איננה בורא פרי האדמה?!

תשובה:

בבננות אין דין ערלה למעשה, וברכתה היא בורא פרי האדמה.

לדין זה יש להקדים את דברי הגמרא בברכות (דף מ ע"א): "היכא דכי שקלת לפירי ליתא לגווזא דהדר מפיק, לא מברכין עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה" – בדברים אלו מגדירה הגמרא את ההבדל בין עץ לשיח לעניין ברכות.

המפרשים נחלקו בפירוש המושג "גווזא": הרא"ש מפרשו כשורש, הגאונים כגזע (ורש"י כענף). הפרשנויות השונות האלו משפיעות מבחינה הלכתית על הגדרת צמחים שונים כעץ או כשיח, ובהתאם לכך על ברכותיהם.

הבננה נכללת בהגדרת ירק בשל המבנה הייחודי של צמח הבננה ואופן גדילתו: הבננה גדלה על 'גזעול' המורכב מליפופי עלים, ולא על גזע עצי קלאסי. כמו כן גזעול זה מתייבש מדי שנה, וגזעול חדש צומח מהשורש, מה שמבדיל אותו מעצים מסורתיים.

וכיון שהשולחן ערוך (או"ח סימן רג' סעיף ג) פסק שברכת הבננה היא "בורא פרי האדמה", ובכך הכריע כדעת הגאונים בהגדרת פרי וירק, ממילא גם ביחס לערלה, הבננה נחשבת ירק ולא פרי עץ.

והכפתור ופרח הביא טעמים נוספים להגדרת הבננה כירק – האחד: מפני שאין לצמח הבננה גזע ממשי, אלא עוקצי העלים הם הגזע שלו. והשני: שגזע זה אינו עצי, והוא מתייבש ונרקב. ולפי דבריו אפשר לומר שגם לשיטת הרא"ש אין בבננה ערלה, וברכתה בורא פרי האדמה.

ולכן הכריעו הפוסקים שאין בבננות דין ערלה. משום כך אפשר לקטוף מהיבול הראשון של מטע הבננות ללא חשש, ולמכור אותן או לאכלן ללא חשש ערלה.

יש לציין שהגם שהשו"ע (שם) פסק שברכת הבננה היא בורא פרי האדמה, מכל מקום יש שכתבו שאם בירך על בננות בורא פרי העץ יצא. וטעמם הוא שמכיון שלדעת הרא"ש שהביאו הטור (שם) הבננה נחשבת כעץ, הרי שספק ברכות להקל (קצות השולחן פרק מט סעיף יח, ועוד).

ופוסקים רבים חולקין על כך  שכיון שנקטינן שאין בבננות ערלה, אם כן ודאי שאי אפשר לברך עליה בורא פרי העץ, וכן נראה מדברי המשנה ברורה (סימן רו ס"ק ב) שאין ברכתה בורא פרי האדמה מדין ספק אלא מודאי, וכן כתבו (ליבון ההלכה סי' ט"ז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועיין עוד שו"ת אור לציון (חלק ב פרק מו תשובה לט).

ויש שכתבו דאף הסומך על הסוברים שבדיעבד אם בירך בורא פרי העץ יצא, אם אירע שבירך כך אין לאכול אלא מעט שלא יהא לבטלה, ואם רוצה לאכול עוד יברך בורא פרי האדמה על ירק אחר, ויכוין לפטור הבננה, (וכעין מש"כ במ"ב סי' ר"ג סק"ג בשם החיי"א).

להרחבה וקריאת המאמר בענין פרי הבננה לחץ כאן >>

גם אתם מוזמנים לשלוח לנו את שאלותיכם בענייני מצוות הארץ,
ורבני בית המדרש ישיבו לכם תשובה בהקדם.