בדבר שימוש והפסד ביין שמור ונעבד לפני ואחרי הביעור

באופן כללי, השימוש ביין שמור ונעבד (היתר מכירה) לפני מועד הביעור תלוי במנהג המקום ובדעות הפוסקים. בעיה"ק ת"ו נהגו להחמיר ולא להשתמש ביינות אלו אף קודם למועד הביעור, אך בשעת הצורך מותר לתת למי שמקיל כדעת החזו"א. לאחר מועד הביעור (פסח שנה השמינית), היין נאסר בשתיה ושימוש, ומותר לשפוך אותו. בדיעבד, אם נעשה קידוש או הבדלה ביין כזה אחרי זמן הביעור, ייתכן ויצא ידי חובה, כפי ששמענו ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, בהסתמך על דעות מסוימות. יין שהיה בבעלות היקב בזמן הביעור ובוער כדין, ניתן להקל ולהשתמש בו בשעת הדחק, אך יין שהיה בבעלות סוחרים בזמן הביעור אסור באכילה.

Frequently Asked Questions

1 מהו "שביעית סימן פ"ב" ומה חשיבותו?

"שביעית סימן פ"ב" הוא חלק מספר "ישא יוסף" של בית המדרש להלכה בהתיישבות, העוסק בדיני שמיטה. הוא מציג דיונים הלכתיים מעמיקים בנושאים ספציפיים הקשורים לשנת השמיטה, ומספק הדרכה הלכתית למתיישבים ולציבור הרחב.

2 מי עומד מאחורי סדרת הספרים "ישא יוסף"?

סדרת הספרים "ישא יוסף" היא אחת מהוצאות בית המדרש להלכה בהתיישבות. ספרים אלו מכילים פסקי הלכה, שו"ת ומאמרים תורניים בנושאים שונים, ובפרט במצוות התלויות בארץ, ומטרתם להנגיש את ההלכה לציבור.

3 כיצד ניתן לקבל מענה הלכתי נוסף בנושאי שמיטה ומצוות התלויות בארץ?

בית המדרש להלכה בהתיישבות מציע שירות "שאל את הרב" דרך האתר, וכן מפעיל בית הוראה. ניתן לפנות אליהם לקבלת הדרכה ופסקי הלכה מעשיים בנוגע לדיני שמיטה, תרומות ומעשרות ושאר המצוות התלויות בארץ.

4 אילו משאבים נוספים מציע בית המדרש להלכה בהתיישבות בנוגע למצוות התלויות בארץ?

המכון מציע מגוון רחב של משאבים, כולל "קרן המעשרות" להפרשת תרומות ומעשרות, שיעורים וימי עיון, וכן מידע מפורט על הלכות כלאיים, ערלה, חדש, רבעי ומעשר שני. בנוסף, ניתן למצוא באתר נוסחי הפרשה ולוחות שימושיים.

עגלת קניות