יו"ד סימן ע"ז
השתתפות אבל בשמחות בש"ק
מדי פעם שבה ועולה השאלה של השתתפות אבל בסעודות שבת – בשמחות, ובקידושים ולמרות שמרגלא בפומא דרבים שמותר, וממרן שליט"א שמעתי כמה פעמים, שבזה גופא יש לדון כי יתכן שאי הופעה למקום השמחה אינה נחשבת אבילות בפרהסיא כי מי יודע צפונות חבירו מפני מה לא בא לשמחה, ולכן לדעתו – אבל בתוך י"ב אין ראוי שילך אם לא שעומד ומשמש, ויש לציין כי לדעת הש"ך (סק"ב) אין פרהסיא באבילות י"ב חודש ומשום כך משנים מקום התפילה גם בש"ק, אבל במקום צורך – כגון שהדבר חשוב לבעלי השמחה וכל כיוצא בזה יש מקום להקל בזה, ולהחשיב הדבר אבילות בפרהסיא שאינה נוהגת בשבת וכמבואר בשו"ע (ריש סי' ת). ועיין בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' קפ) דכתב לאסור כניסה לבית המשתה אף בשבת – אמנם גם הוא הקל בהשתתפותם של קרובים לחתן ולכלה [ומלשונו משמע שהקל אף בתוך שבעה], ואף שאנן לא נהגינן הכי הרי באבילות ל' ויב"ח חודש בשעת הצורך אפשר להקל. ונודע בשערים דברי המהרשד"ם (יור"ד סי' רב) שהנמנע מלאכול בסעודת אחיו – חשיב אבילות בפרהסיא עי' לעיל סי' ס"א [ולפי המהרשד"ם יוצא שהקרובים צריכים אף לאכול].
ויש להוסיף שרבינו שליט"א מצרף לקולא במקרים של שמחות של קרובי משפחה שאפשר להניח שהנפטר הי' מבקש שישתתפו בשמחה – דמכיון שיש דעות שאבילות י"ב חודש הינה מצד כיבוד אב, ראה שו"ת מים עמוקים (מהרא"א מזרחי סי' נ), א"כ בכה"ג שמסתמא הוריו ניח"ל שהולך לשמחת צאצאיהם יש צד נוסף להקל.