הבא: סימן ל"ח שומא בחפץ משומש <<
חושן משפט סימן ל"ז
כיצד מעריכים מטלטלין לתשלום חוב, גם אם הם סובין?
ערך מטלטלין לתשלום חוב נקבע לפי יכולת המלווה למוכרם מיד ובמקומו, גם אם מדובר בסחורה סיטונאית שאינה בתחום עיסוקו. הרא"ש, הטור והשו"ע קובעים כי יש לשום כל מה שניתן בשומא שיוכל המלווה למוכרו מיד באותה שומא אפילו בביתו, ולא יצטרך לחזר בעיירות ובשווקים כדי למוכרם, דאל"כ נעלת דלת בפני לווין. כלומר, אם אדם חייב לחבירו ממון ומחוסר מזומנים חפץ לשלם לו מטלטלין בסיטונאות, כגון מחסן מלא מברשות שניים או אטבי כביסה וכדו', ולאדם מן היישוב שאינו עוסק במסחר בסיטונאות בדברים הללו, מכיון שאין ביכולתו למוכרם בקלות לחנויות וכדו', הרי ערך המטלטלין הללו נמוך בעשרות אחוזים מאשר ערכם לסיטונאי שעוסק תדיר בשיווקם. לפיכך, שמין אף לפי מקבל המטלטלין, דאם אינו סוחר בדברים הללו ולגביו ערכם נמוך מאד בהשוואה לערכם אצל סיטונאי העוסק בשיווקם, משערין לפי מה שהוא יכול למוכרם ולפי ערכם אצלו אף שהוא נמוך מערכם בשוק לסוחר וכנ"ל. עיקרון זה חל גם לעניין מזיק, כפי שפסק השו"ע (סי' קא ס"ט וסי' תיט ס"א).
והנה כתב הרא"ש (ב"ק פ"א סי' ה) לגבי מלוה הגובה מטלטלין, אף על גב דאמרינן כל מילי מיטב הוא ואפילו סובין, יש לשום כל מה שנותן לו בשומא שיוכל המלוה למוכרו מיד באותה שומא אפילו בביתו, ולא יצטרך לחזר בעיירות ובשווקים כדי למוכרם, דאל"כ נעלת דלת בפני לווין, שיתן לו הפחות שבביתו אם אין לו מעות, והמלוה לא יוכל למוכרו לאלתר.
וכן פסק הטור (סי' קא) וכל מה שיתן לו מקרקעי או מטלטלי ישומו לו כפי מה שיוכל למוכרן מיד ואפילו בביתו לפי השער ולפי הזמן, ולא שיצטרך לחזר ולמוכרו בעיירות ובשווקים או לעכבו עד שימצאו לו קונים או שיתייקר, שאם לא כן נעלת דלת לפני לווין שיתן לו הפחות שבביתו אם אין לו מעות, והמלוה לא יוכל למוכרו לאלתר.
ומעי"ז כתב הטור לענין מזיק (סי' תיט) כשבאין להגבות לניזק נזקו, רואין אם יש למזיק מטלטלין אין יורדין לנכסיו למכור קרקעותיו אלא יתן לו מטלטלין, ואפי' שיש לו כסף יכול לשלמו בסובין, דכל מילי דמיטלטל מיטב הוא, ושמין אותו כפי מה שיכול למכרן מיד ובמקומו. והב"י הביא שם את דברי הרא"ש הנ"ל וכתב ע"ז ומשמע לרבינו דהוא הדין לנזקין ואף על פי שיש לחלק ביניהם, דע"כ לא אמר הרא"ש אלא בבעל חוב משום דלא תנעול דלת, אבל בנזקין דלא שייך האי טעמא לא, משמע לרבינו דלא פלוג רבנן בינייהו לענין זה. ועפי"ז פסק בשו"ע גם לענין בעל חוב (סי' קא ס"ט) וגם לענין מזיק (סי' תיט ס"א) דשמין את המטלטלין כפי שיוכל למכרם מיד ובמקומו.
ולפי"ז אמר רבינו זצוק"ל דשמין אף לפי מקבל המטלטלין, דאם אינו סוחר בדברים הללו ולגביו ערכם נמוך מאד בהשוואה לערכם אצל סיטונאי העוסק בשיווקם, משערין לפי מה שהוא יכול למוכרם ולפי ערכם אצלו אף שהוא נמוך מערכם בשוק לסוחר וכנ"ל.