הבא: סימן כ"ד בענין בית דין חשוב בפרוזבול <<
חושן משפט סימן כ"ג
בענין המגדל יתום בתוך ביתו
בדבר מי שלא נפקד בפרי בטן ומגדל בתוך ביתו ילד שנולד מאם יהודיה ומאב נכרי (שהינם חיים) ובא לשאול אם נחשב זה כמגדל יתום בתוך ביתו, דאיתא בכתובות (נ ע"א) דהוא עושה צדקה בכל עת. והוסיף, דאם חשיב מגדל יתום בתוך ביתו, הרי מבואר בחז"ל (סנהדרין יט ע"ב) דחשיב כאילו "ילדו" האם נחשב לו שקיים מצות פו"ר. ועוד שאל אם צריך להתנהג עמו כיתום לענין יתום לא תענון.
הנה בדבר השאלה הכללית במגדל יתום בתוך ביתו האם חשיב קיום מצות פו"ר, ראה בחכמת שלמה (אה"ע סי' א סעי' א) דנסתפק בדבר ותלה הדבר בפלוגתת הדרישה והט"ז במקום שכתוב "כאילו" האם המוּקש שווה ממש, או שאינו אלא כאילו, ומרבינו מרן זצוק"ל לא שמעתי בזה.
אבל אודות השאלה אם המגדל ילד שנולד מאם יהודיה ומאב נכרי יש לו את המעלה הזו של מגדל יתום בתוך ביתו, וגם יש לזה נפק"מ בהלכה, דהנה בדיני שטרות כתב הרמ"א (חו"מ סו"ס מב) דהמגדל יתום בתוך ביתו וכותב עליו בשטר "בני" וכן כשהיתום כותב "אבי" אין זה חשיב שטר מזויף. הנה בזה שמעתי מרבינו זצוק"ל דאכן לענין המעלה של המגדל יתום בתוך ביתו הרי בכהאי גוונא מפאת גודל החסד שהוא עושה עם ילד זה חשיב מגדל יתום כמבואר בכתובות (שם). אמנם הילד עצמו אינו חשיב יתום שיהיה בו את האיסור של יתום לא תענון.
ומצאתי בס"ד מקור לדברי מרן רבינו זצוק"ל דבכה"ג חשיב כמגדל יתום בתוך ביתו מדברי המהרש"א בסנהדרין (שם ח"א ד"ה ללמדך), דהתקשה שהרי הדוגמאות שהגמ' מביאה דמגדל יתום בתוך ביתו מעובד בנה של רות שנקרא בן נעמי, ומבתיה בת פרעה שגדלה את משה ונקרא על שמה, ומיוסף שכילכל את אחיו ונקראים בניו – ובתחילה כתב המהרש"א "לאו דוקא יתום דכל הנהו דמייתי לאו יתומים היו" ואם כן המעלה של מגדל בתוך ביתו שכאילו ילדו הוא "לאו דוקא יתום", ולפי זה ודאי בנ"ד חשיב מגדלו בתוך ביתו. אולם בתירוץ השני כתב המהרש"א דחשיבי 'יתומים' משום דעובד הנולד מרות היה יתום מבועז, ומשה היה "כמו יתום מאב ואם שלא יכלו לגלות כי הוא בנם", וכן אחי יוסף שכילכלם גם לאחר מיתת אביהם. הרי דלדבריו היינו דווקא במגדל יתום, אולם גם לפי התירוץ השני בכהאי גוונא דהאב נכרי הרי דהוא בלא אב וודאי חשיב מגדל יתום בתוך ביתו.