חושן משפט סימן י"א: פנייה לערכאות כשאין הסכמה לדין תורה

הבא: סימן י"ב בענין הנ"ל כנגד חברה ממשלתית וכדומה <<

חושן משפט סימן י"א

האם מותר לתבוע בערכאות כשהצד שכנגד אינו מוכן לד"ת?

מה ששאלת שיש לך דין ודברים עם מי שבודאי לא יבוא לדון בדין תורה האם מותר לך לתובעו ישירות בערכאות.

כתב אבי אדוני זקני בספר כסף הקדשים (סי' כו סעי' ב) "שאין ללכת בערכאות של גויים קודם רשות מבית דין צדק דעדת בני ישראל, מ"מ וכו', שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבי"ד צדק דעדת בנ"י, והוא אומדנא ידועה לרבים וכו' י"ל שמועיל אומדנא כנ"ל". ומבואר דלדעתו כל שיש אומדנא דמוכח א"צ להיתר דבי"ד בשביל לפנות לערכאות.

אולם מרן רבינו זצוק"ל סבירא ליה דההיתר לפנות לערכאות, גם כשיש אומדנא כנ"ל, הוא רק בהסכמת הבי"ד, ולכן היתה דעתו שאי אפשר לקבל היתר לפנות לערכאות בלי רשות של בית דין, וכמדוייק לשון השו"ע (חו"מ סי' כו סעי' ב), "נוטל רשות מבי"ד ומציל בדיני גוים מיד בעל דינו", והוא לשון הר"מ סוף הל' סנהדרין (ועי' סמ"ע שם סק"ה).

ולכן כאשר היתה תביעה נגד חברה בבעלות יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות שהיה ברור שלא יבואו לדון בבית דין, השיב מרן רבינו זצוק"ל דאין היתר לתבוע בערכאות עד אשר יתבעו בבי"ד, ובי"ד יתירו לפנות לערכאות.

Frequently Asked Questions

1 מהו הנושא המרכזי של "חושן משפט סימן י"א" הנדון בעמוד זה?

עמוד זה עוסק בפרק י"א של חושן משפט, העוסק בדיני ממונות ומשפט עברי. הוא מציג ניתוח הלכתי מעמיק של סוגיות הקשורות לנושא זה, כחלק מסדרת "ישא יוסף".

2 מהי סדרת הספרים "ישא יוסף" וכיצד היא קשורה לתוכן העמוד?

"ישא יוסף" היא סדרת ספרים הלכתיים של בית המדרש להלכה בהתיישבות, המציגה פסקי הלכה ובירורים תורניים. עמוד זה מציג חלק או פרק מתוך סדרה זו, המתמקד בדיני חושן משפט סימן י"א.

3 למי מיועד התוכן בעמוד זה וכיצד הוא יכול לסייע?

התוכן מיועד לתלמידי חכמים, רבנים, ואנשים המעוניינים להעמיק בלימוד דיני ממונות במשפט העברי. הוא מספק מקור לימוד והדרכה הלכתית מוסמכת בנושאים מורכבים.

4 היכן ניתן למצוא מידע נוסף או לשאול שאלות הלכתיות בנושאי חושן משפט?

ניתן לפנות ל"בית ההוראה" של בית המדרש להלכה בהתיישבות לקבלת מענה לשאלות הלכתיות. כמו כן, מומלץ לעיין בספרי המכון האחרים ובפעילויות התורניות המוצעות.

עגלת קניות