הבא: סימן קס"ז בענין פסול בפיטם של האתרוג <<
או"ח ג' סימן קס"ו
בענין אתרוג בלי פיטם
(עפ"י מכתב שכתבתי להגר"מ הילדסהיימר שליט"א)
יישר כח על מכתבו – ותשו"ח לו. במכתבו הביא דבר חידוש גדול מחמיו הגאון הגדול ר"ב אלישיב שליט"א בשם מרן רבינו זצוק"ל דטעם הדבר שסבר להחמיר בהני אתרוגים שהיה להם פיטם בקטנותם ונפלו, הואיל ולדעת הגר"א (ס"ק טו) אף אתרוג שלא היה לו פיטם מעולם פסול הואיל ו"נברא בטריפה", דאפילו הרמ"א סמיך על המכשירין רק בהפסד מרובה, ומשום כך כאשר נפל הפיטם ודאי יש להחמיר. ואודה ולא אבוש כי לא זכיתי לשמוע טעם זה ממרן רבינו זצוק"ל ויש בדבר זה נפק"מ גדולה וכמו שציין, כי על פי מה שאנו שמענו הרי מרן זצוק"ל הי' מעורר על כך שלשון הראשונים הוא "שלא הי' דד מעולם כשר", ולכן לדעתו גם אם נפל הפיטם במחובר יש בזה חסרון, וכמו שהארכנו בישא יוסף (ח"א סי' קלב, וח"ג סי' קנח), אמנם כב' מביא בשם חמיו שמרן זצוק"ל חשש לדעת הגר"א להחשיב אתרוג שלא הי' לו דד מעולם, כנברא בטריפה, וא"כ לדעת הרמ"א דבדליכא הפסד מרובה אין מתירים נברא בטריפה, הרי שיש הידור באתרוג עם פיטם גם על פני אתרוג שלא הי' לו דד מעולם.