הבא: סימן קל"ה בענין אשה ששכחה להדליק נר של יו"ט <<
או"ח ג' סימן קל"ד
זמן הדלקת נרות יום טוב
מרן רבינו זצוק"ל היה משיב לשואלים שידליקו נרות יו"ט קודם כניסת החג כמו בערב שבת, ולא כאותם שנוהגים להדליק בליל יו"ט סמוך לסעודה.
והנה כידוע הביא בן הדרישה בהקדמה (לטור יו"ד) בשם אמו "שהרגישה בטעות הנשים בהדלקתן הנרות ביו"ט וטעותן בשתים", הטעות הראשונה שנוהגות הנשים להדליק הנרות ולכסות העיניים בשעת הברכה כמו בער"ש ואין צורך בכך, אלא יכולות לברך עובר לעשייתן ואח"כ להדליק. והטעות הנוספת שנהגו הנשים להדליק נרות של יו"ט לאחר תפילת ערבית קודם האכילה. וטעות זו נשתרשה מכיון שביו"ט שני של גלויות אכן צריך לנהוג כך כדי לא להכין מיו"ט ליו"ט, אולם ביו"ט ראשון עדיף להדליק בכניסת החג כמו בשבת. הרי דהמנהג הפשוט שרווח במקומם היה להדליק הנרות סמוך לסעודה, ויש שתלו ענין זה במחלוקת ר"ת עם רבינו משולם (ראה ספר הישר סי' מז אות ו וסי' מח אות ו), דלדעת רבינו משולם אין מברכים על הדלקת נרות שבת משום שבזמן ההדלקה לא נשלמה המצוה דיהיה נר דלוק בשבת, ולדעת ר"ת הואיל וההדלקה היא לכבוד שבת שפיר מברכינן גם קודם השבת. ומשום כך יש הסוברים דביו"ט דניתן להדליק הנרות גם בזמן קיום המצוה עדיף להדליק סמוך לסעודה דאז אפשר לברך גם לדעת רבינו משולם.
אולם לדעת מרן רבינו זצוק"ל יש לנהוג כמובא בהקדמת בן הדרישה לטור, וכמו שמבואר בשו"ת פרי יצחק (ח"א סי' ו) דדינא דגמרא (כג ע"ב) דלא יקדים ולא יאחר חל גם ביו"ט, ומדין כבוד יו"ט יש להדליק קודם השקיעה כמו בש"ק.