הבא: סימן מ"א עשה צרכיו ורוצה לאכול כיצד ינהג לענין נט"י <<
או"ח ג' סימן מ'
בענין כלי חד פעמי לנט"י ולקידוש
בדבר הנידון אם אפשר להחשיב כלי חד פעמי – לכלי, לצורך נטילת ידים וקידוש.
הנה בשנים קדמוניות כאשר התרבה השימוש בכוסות חד פעמיים העשויים מפלסטיק ומניר, נתעורר הנידון של שימוש בכוסות כאלו לקידוש ולנטילת ידים, ונתפרסם ברבים דעת בעל האגר"מ זצוק"ל, ולאחמ"כ נדפסו דברים בספרו (או"ח ח"ג סי ט), דאין לעשות קידוש על כוס של נייר.
וביאר דבריו, דהרי מבואר בראשונים דבעינן בכוס של ברכה שיהיה גוף הכלי שלם, ובמג"א (סי' קפג סק"ה) כתב דאפי' אם נשבר רק הבסיס שלמטה פסול, ולמד מכך האגר"מ "אלמא דבעינן שיהא הכוס נאה, שרק כוס כזה כשר לבהמ"ז ולקידוש, ורואה אני שכוס של ניר שהוא רק לשעה הוא עוד גרוע דאין לו שום חשיבות".
ושמעתי ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א דאביו מרן הסטייפלר זי"ע הי' מציין את הוראת האגרות משה, וביאר מרן הגר"ח דכנראה דמרן הסטייפלר ס"ל דאפשר להקל בזה, אלא מחמת שכבר הורה זקן בעל האגר"מ זצ"ל חשש לכך.
ומרן רבינו זצוק"ל התיר ליטול ידים בכלי חד פעמי וכן להחשיבו ככלי הראוי לכוס של ברכה בקידוש וברכהמ"ז. וביאר טעמו שכאן בא"י רגילים להשתמש בכלים אלו לשימוש חוזר (ופעמים אף היה מוסיף דאפשר דאה"נ באמריקה אין הכוס החד פעמי חשיב, ומשליכים אותו לאחר שנשתמשו בו פעם א').
ומכיון דכפי מה שזכיתי לשמוע ולהבין מרבינו דמטעם זה שחוזרים ומשתמשים בכלי, החשיב כלי חד פעמי לכלי, הרי דיש לדון אם בזמנינו נשתנה הדבר, הואיל ויתכן דכפי הנהוג כיום אין רגילות להשתמש בכלים אלו בשימוש חוזר, ואם כן, גם לדעת רבינו לא יהיה אפשר להחשיב כלי חד פעמי – לכלי, וכפי שהורה בזמנו הגר"מ פיינשטין באמריקה (ואולי יש לחלק בין סוגי הכלים המצויים כיום שיש כוסות חד פעמי שהם חשובות טפי).