הבא: סימן ל"א אמירת יהי רצון אחרי קרה"ת כשאחד מבעלי ברית בביהכנ"ס <<
או"ח ג' סימן ל'
נשיאת כפים בתענית ציבור לכהן שאינו מתענה
בדבר נשיאת כפים בתענית ציבור לכהן שאינו מתענה – הנה בפר"ח (סי' קכט) כתב דכהן שאינו מתענה לא ישא כפיו בתפילת המנחה, כיון שיש לחוש לשכרות, וכן הוא בחיד"א במחזיק ברכה (עיין כף החיים סי' קכט סק"ה). ולדעה זו על הכהן לצאת מביהכנ"ס קודם רצה כדי שלא יאמרו שהוא פגום. [ואמנם לענין כהן שאינו מתענה שצריך לצאת לפני קריאת התורה (סי' תקסו), חילק המ"ב (בס"ק כא) בין ד' תעניות לבין תענית בה"ב דליכא פגם, דהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילים להתענות, אבל לגבי ברכת כהנים אין לחלק משום דאם אינו נושא כפיו הרי עליו להיות מחוץ לבית הכנסת כדי שלא יעבור על ביטול מצוות עשה (עיין ריש סי' קכח)].
ויש חולקים וסוברים דכהן שאינו מתענה עולה לדוכן. ובלוח ארץ ישראל כתב (בצום גדליה) בשם תשובת גינת ורדים דבאם אין כהן אחר רק מי שאינו מתענה, ואם לא יעלה תתבטל ברכת כהנים, על הכהן שאינו מתענה לעלות לדוכן. ויש שכתבו שבכהאי גוונא אף הפר"ח מסכים, שכן כתב "לא יעלה לדוכן עם אחיו המתענים" הרי דקאי שיש כהנים אחרים שבהם יכולה המצוה להתקיים, רק דאם כן לשיטה זו שבמקום שמתבטלת המצוה כהן שאינו מתענה עולה לדוכן, הרי גם במקרה שיש שני כהנים שהאחד מתענה והשני אינו מתענה, הרי שניהם צריכים לעלות, שהרי הכהן שאינו מתענה מצטרף לקיום מצות נשיאת כפים מדאורייתא, מה שאין כן כשיעלה כהן אחד (כמבואר בסי' קכח, וע"ע שם במ"ב סקל"ט), וכן מובא בשם מרן הגרשז"א זצוק"ל (הליכות שלמה פרק י סעיף יג). אמנם מ"ש בלוח אר"י בשם הגינת ורדים דהתיר רק כשאין כהן, לא מצאתי כן, ונדמה שהגינת ורדים (כלל א סי' מט, וע"ע שם סי' לד) מתיר לכהן שאינו מתענה לעלות ולא נחית לחלוקה זו בין אם אין כהן אחר או אם יש, אמנם הוסיף שם סברא נוספת דכל הענין שאין עולין הרי זה מחמת שיכרות, וכוונתו שכהן שאינו יכול לצום הרי אף שאוכל מחמת ההכרח לא חיישינן שישתכר ביום צום.
וכן היא דעת מרן רבינו זצוק"ל למעשה, שכהן שאינו יכול להתענות, יכול לעלות לדוכן בתענית.