הבא: סימן ל"ג בדין עליה לאב ובנו בזה אחר זה <<
או"ח ג' סימן ל"ב
בענין אמירת סליחות קודם הנה"ח כשא' מבעלי הברית בביה"כ
ואם בעל הברית עצמו אומר סליחות
בתענית ציבור או בזמן אמירת סליחות כשיש בבית הכנסת בעל ברית (מוהל, סנדק או אבי הבן) כתב השו"ע (סי' קלא סעיף ה) "אם חלה מילה בתענית ציבור מתפללים סליחות ואומרים וידוי", וכתב במ"ב (סקכ"ח) "שמניחין מקצת וא"צ להניח לגמריה", והמנהג הרווח הוא כמובא בלוח הגרי"מ טיקוצינסקי, שמניחים מקצת מן הסליחות ומסיימים ב"הרחמים והסליחות". אמנם בסליחות הנאמרות לפני הנץ החמה (כמו שהיו מתפללים אצל מרן רבינו זצוק"ל בימי הסליחות ועשי"ת) היתה דעת מרן רבינו שלכתחילה יכולים לסיים את הסליחות ואף לומר תחנון, כי מכיון שאומרים הסליחות קודם הנץ הרי זה טרם שהגיע זמן המצוה, דלכתחילה מלין רק מן הנץ, ולכן אין מניעה לומר הסליחות והתחנון – וכמו שכתב בפתחי תשובה (ריש סי' תקפא) במעשה שאירע בבית הכנסת "שהיה עמנו בעת סליחות בעל ברית וסנדק וכשהגיע לתחנון רצו להפסיק את העם והצצתי בחלון וראיתי שהוא אחר עמוד השחר ועדין רחוק לנץ החמה, ואמרתי בחפזי דיש לומר תחנון כיון דלכתחילה מצוותה עם הנץ החמה" – אלא שנסתפק בהמשך הדברים דאפשר דמכיון שזמן מילה בדיעבד הוי מזמן עלות השחר סגי בהא, ע"ש.
ועתה נבוא אל שאלתך – האם בעל הברית עצמו אומר את הסליחות עם הקהל, אכן בשערי תשובה (סי' קלא סקט"ו) כתב שהבעל ברית עצמו אינו אומר הסליחות, אבל מרן רבינו זצוק"ל הי' אומר הסליחות אף בהיותו סנדק, וכן ראיתי מביאים שכך נהגו מרן החזו"א והסטייפלר (ראה אורחות רבינו ח"ב עמ' קכז).
ובענין אבינו מלכנו – גם כשיש בעל ברית בביהכנ"ס אומרים אבינו מלכנו.