שילוב אצבעות הידים בהלכה: דעת הגריש"א

הבא: סימן כ"ב באיסור לעבור לפני המתפלל <<

או"ח ג' סימן כ"א

האם מותר לשלב אצבעות הידיים בתפילה או בכל עת?

בענין מה שבקשת לברר הוראת והנהגת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל בשילוב אצבעות הידים אלו באלו.

בגמ' בשבת (דף י ע"א) איתא "רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי" ופי' רש"י "ופכר ידיה, חובק ידיו באצבעותיו, מרצי"ר בלע"ז, כאדם המצטער מאימת רבו". ולפי מה שמופיע בספרי התרגומים ללעזי רש"י מבואר דפכר ידיו היינו קליעת אצבעותיו זו בזו. וכ"כ השו"ע הרב (סי' צא סעי' ו) "דחובק את ידיו ואצבעותיו מאימת רבו ויראתו, דהיינו שחובק אצבעותיו של ידיו זה בשל זה כאדם ששובר אצבעותיו כשמצטער", ובמקורות הביא דחביקת ידיו הוא מדברי רש"י, והביאור שהכונה היא לחביקת האצבעות מקורו היא מדברי הט"ז (סי' צה סק"ג), ובשו"ע הרב הוסיף דמכיון שמבואר בגמ' שמנהגו של רבא היה שפכר ידיו יש מן החכמים שהיו עושים כן אף בעת שלום. אלא דסיים בדברי הט"ז (שם) וכתב "ומכל מקום טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום, כי בזה מוריד דין על עצמו". ויש מהראשונים שפי' שפכר ידיה היינו שמשלב ידיו (ללא האצבעות) וכמו שלמד הב"י בשי' הרמב"ם המפרש כך סוגית הגמ'. ואלו שלמדו דהכונה לשילוב האצבעות, יש מהם שכתבו דגם בזה חילקה הגמ' בין עת שלום לעת צער, דבזמן צער ראוי לעשות כן ובעת שלום יש להיזהר מזה שמוריד דינים ע"ע. וגם בזה יש לעיין אי הזהירות היא דוקא בעת התפילה או בכל זמן שהוא.

והנה ידוע דרבים משרי בית הזוהר כתבו דיש ליזהר בזה, ותלו מקור דבריהם בדברי הזוהר (ויקרא דף כד ע"א). וכן מובא בשם האריז"ל בשער המצוות (ר"פ עקב) שלא לשלב אצבעות ידיו זו בזו, וראה עוד בספר יסוד ושורש העבודה (שער הכולל פרק יט) דשילוב אצבעות הידים הוא סימן להתעוררות הדינים רח"ל ומשום דברים הללו נהגו רבים להקפיד שלא לשלב אצבעותיהם זב"ז.

אלא דבב"י מבואר דמהא דא"ר רב אשי דרב כהנא בעת צער שדי גלימיה ופכר ידיה ובעת שלום לבוש ומתכסה ומתעטף, חזינן דלעולם פכר ידיה ואפי' בעת שלום. וא"כ להסבר רש"י בפכר ידיה – אליבא דהב"י, מבואר דאפשר לשלב אצבעות הידים אפי' בעת שלום. וכן היה משיב רבינו זצוק"ל ומורה לשואלים דאינו רואה איסור לשלב אצבעות יד זו ביד זו, ואף בעת התפילה, וכידוע שגם בעצמו היה פעמים רבות פוכר ידיו.

Frequently Asked Questions

1 מהי מטרת בית המדרש להלכה בהתיישבות?

בית המדרש להלכה בהתיישבות עוסק בלימוד והפצת תורה והלכה, בדגש על מצוות התלויות בארץ. הוא מציע פעילות תורנית וחינוכית, ומספק מידע וסיוע בנושאי הלכה שונים.

2 היכן ניתן למצוא מידע על מצוות התלויות בארץ?

באתר קיימת לשונית ייעודית "מצוות התלויות בארץ" המרכזת מידע מפורט על תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, כלאיים, ערלה, שמיטה ועוד. ניתן למצוא שם גם נוסחים וסדרים להפרשות.

3 כיצד ניתן לקבל מענה הלכתי לשאלות?

האתר מציע שירות "שאל את הרב" המאפשר להפנות שאלות הלכתיות ולקבל מענה ממומחים. בנוסף, ניתן לפנות לבית ההוראה של המכון לקבלת הדרכה ופסיקה.

4 מהי קרן המעשרות וכיצד ניתן להצטרף אליה?

קרן המעשרות מסייעת בביצוע מצוות תרומות ומעשרות כהלכה. ניתן למצוא מידע מפורט על אופן הצטרפות לקרן, כולל הסברים על הפרשת תרומות ומעשרות ונוסחאות מתאימות, תחת הלשונית "קרן המעשרות".

עגלת קניות