מתי יעלה נער בר מצוה שנולד בח' באב לתורה וכיצד ינהגו בסעודת המצוה?
בר מצוה למי שנולד בח' אב
לגבי נער שנעשה בר מצוה בח' מנ"א, נדון בקצרה מתי יעלה לתורה וכיצד ינהגו בסעודת מצוה, על פי הדברים ששמעתי ממרן שליט"א.
א. לענין העליה לתורה הרי בכהאי גוונא יעלה למפטיר בשבת נחמו ולא בשבת חזון, והוסיף רבינו שליט"א שהרי ישנם שני מנהגים בעליה לתורה בשבת בר מצוה, יש העולים לתורה בש"ק שקודם לבר מצוה ויש שעולים בשבת שאחר הבר מצוה, ולכן בכה"ג כדאי לעלות לתורה בשבת אחר הבר מצוה, ובפרט כאשר אם יעלו אותו קודם לבר מצוה בש"ק חזון, הרי ימנעו מלקיים מנהגם של ישראל שנוהגים להעלות את הרב למפטיר (ראה מג"א רפב סקי"ד). ובעמדי בזאת אציין כי ראיתי בספר המנהגים לר' יוזפא הלוי שבזמנו נהגו להעלות הבר מצוה לתורה אחרי הכנסו לעול מצוות וכמש"כ שם "בשבת הסמוך אחרי שנעשה יג שנה ויום אחד" (אמנם שם קראו כל הפרשה ע"ש). ועיין עוד בדרכי חיים ושלום (מונקאטש אות ריב וכתב בזה עוד בנימוקי או"ח סי' רפב) שכתב נגד המנהג שעולה למפטיר בשבת לפני הבר מצוה. אמנם ממורנו הגרח"ק שליט"א שמעתי שנהגו אצלם (משפחת מרן החזו"א) לעלות לתורה בשבת שקודם הבר מצוה.
ב. בענין אמירת "ברוך שפטרני" הגם שיכול לאמרה בת"ב הרי יכול להמתין עד ש"ק פ' נחמו ואז יעלה הבן לתורה ויאמר האב ברוך שפטרני (בפרט שגם כשהבר מצוה חל בתאריך אחר איננו מברכים ברוך שפטרני מיד בהיות הנער בן י"ג, אלא ממתינים לעליה לתורה ואם כן גם בנ"ד אפשר להמתין עד קריאת התורה בפרשת נחמו), כך הבנתי בזמנו ממרן רבינו שליט"א כאשר זכיתי לדון לפניו. אמנם יש להעיר כי יש שלא נהגו לומר ברוך שפטרני במפטיר שמקבל הבר-מצוה, כי לדעתם הברכה נאמרת כאשר הבר מצוה עולה לתורה בתורת בר חיוב לעליה רגילה, שהרי למפטיר גם קטן יכול לעלות ועיין בזה בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א סי' ד).
לגבי עריכת סעודת בר מצוה בו ביום אור לח' מנ"א, הבנתי מרבינו שליט"א שיש מקום להקל באכילת בשר אולם דווקא במנין מצומצם, וכמבואר במג"א (סי' תקנא סקל"ג וביד אפרים שם) אך לדעת מרן שליט"א טוב יותר שתעשה הסעודה אפי' ביותר מי' אולם דווקא בדגים ולא בבשר.