או"ח ב' סימן קכ"ד
הפעלת תנור ביום טוב ע"י "גרמא"
בס"ד, פסח שני תשס"ח
לגאון אחד שליט"א
אחדשכת"ר בכה"ר
הנה כת"ר שליט"א כתב למרן אודות "ההמצאה" להעלות ולהוריד מדת החום בתנור חשמלי ביו"ט ע"י התקנת מחשב בתוך התנור שיתוכנת כך שהפעלת המתג אינה פועלת שינוי מיידי במידות החום אלא רק לאחר המתנה קצרה – וביקש הרב המתיר להתיר השימוש בתנורים אלו ביו"ט הואיל ואינו אלא גרמא, וכבר נתפרסם שרבים מגדולי ההוראה אסרו דבר זה, וכת"ר מבקש לידע דעת מרן שליט"א בענין.
נצטויתי להשיבו –
כי מרן שליט"א עבר על מכתבו, והסכים למ"ש כת"ר שליט"א, שאין דמיון בין הדברים שהביא הרב המתיר, ואכן יש לדון בזה גם משום חשש בונה, כמו שציין כת"ר, כי ע"י לחיצת הכפתור נוצר מעגל חשמלי (הגם שיש לדון בענין בונה ביו"ט ואכמ"ל בגדרי בונה ומכה בפטיש ומתקן מנא ביו"ט).
אולם עיקר טעמו של רבינו לאיסור הוא משום שמכונה שדרך הפעלתה כוללת מיכשור של השהיית זמן בין הדלקתה להפעלתה, אין הדבר הופך את הדלקתה לגרמא בעלמא, ולדעת מרן שליט"א ה"ז נכלל במ"ש החזו"א (או"ח סי' לו סק"א ד"ה החורש) "החורש או הזורע במכונה המתוקנת לכך והאדם לוחץ לחיצה הראשונה ועי"ז מוציא כוח חום הגורם לאדים שיבואו ויניעו את הגלגל ותנועת הגלגל ממשכת יצירת האדים וכן חוזר חלילה, נראה דכל החרישה והזריעה חשיבא גירא דיליה ומעשיו" (וראה רמב"ן שבת קנג אודות החורש בשוורים). ור"ע בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סוף סימן ט ד"ה כל) שכתב מרן הגרשז"א זצ"ל "שמצינו לומר דבכה"ג שדרך המלאכה בכך שרגילין לעשותה על ידי גרמא הרי זה חשיב כמעשה בידים ולא כגרמא" (גם בעצם גרמא של הדלקת אש ביו"ט יש עוד לעיין ואכמ"ל, ועיין בקובץ תשובות ח"ג סי' ע בענין גרם כיבוי).
והנני להודיעו כי מרן שליט"א צירף חתימתו לכרוז האוסר את הדבר.