או"ח ב' סימן ע"ה
עליה לתורה בשבת יא"צ
לעלות לתורה בשבת שלפני היא"צ הובא בכמה וכמה מדברי רבותינו, ועיין בדברי החיד"א (ברכ"י סימן רפד), שבתחילת דבריו שם כתב, "אמרו ז"ל באגדה שמת אחד אמר דאינו ניצל מעונשו הקשה עד שבנו יאמר קדיש או יפטיר", ובהמשך אחרי שהביא תשובת הריב"ש (סי' קטו) דמזה נתפשט המנהג לומר קדיש והפטרה כל י"ב חודש הוסיף וכתב, "ועתה נתפשט עוד באיזה מקומות דבהגיע תור זמן פטירת אב ואם בכל שנה, הבן מפטיר בשבת הקודם".
ויש נוהגים כיום שגם בכה"ג שחל היא"צ ביום הש"ק לעלות למפטיר באותה שבת שחל בה היא"צ. אולם לדעת מרן שליט"א אם היא"צ חל ביום ש"ק יעלה לתורה כאחד מז' קרואין ולא למפטיר. ובכהאי גוונא שהיא"צ חל בשבת אין חיוב לעלות למפטיר בשבת הקודמת ליא"צ, הואיל והיא"צ חל בש"ק ולא בימי השבוע הנמשכים אחרי הש"ק הקודמת.
והנה בשו"ת מעשה אברהם לרבי נסים אשכנזי מאיזמיר (סי' נו עמ' קכד) כתב "ופה העירה איזמיר המנהג פשוט משנים קדמוניות דמדי שנה בשנה בהגיע יום פטירת או"א או אחיו או קרובו שקורין הפטרה בשבת הקודם לע"נ הנפטר, וגדולה מזו שאם חל היא"צ ביום השבת קורין ב' הפטרות, בשבת שלפניו ובשבת שהגיע יום הפטירה, ויותר מהירים ומזהירים לקרות הפטרה של שבת הקודם יותר משבת שהוא יום הפטירה וה"ט כדי לזכותו מקודם יום הדין" (לתועלת המעיינים המבקשים לראות את הדברים, דברי המעשה אברהם מובאים בכמה ספרים, אולם מחמת שהספר אינו מצוי כל כך, הם מציינים כי הדברים כתובים בעמ' "קמד" ולא היא, הדברים כתובים בעמ' "קכד").
הרי שהמנהג הנוהג באיזמיר שונה מהוראת מרן שליט"א גם בזה שנהגו לעלות לתורה למפטיר בש"ק הקודמת ליא"צ אפילו כשהיא"צ חל בש"ק, ואדרבה כותב המעשה אברהם שיש בזה מעלה מיוחדת לזכותו מקודם יום הדין, וגם בזה שנהגו לעלות למפטיר בשב"ק שחל בה היא"צ. אולם כאמור לדעת מרן שליט"א בש"ק שחל בה היא"צ אדרבה ראוי שיעלה במנין השבעה קרואין, וגם אין חיוב לעלות למפטיר בש"ק קודם ליא"צ אם היא"צ גופו חל בש"ק.