או"ח ב' סימן ס'
בענין אפיית חלות לכבוד ש"ק
עורר כת"ר על כך שיש לאפות חלות לכבוד ש"ק ולא לקנות חלות במאפיות ובחנויות ואף כתבת שהקונים ואינם אופים מבטלים תקנת עזרא המובאת בירושלמי מגילה (פ"ד סוף ה"א), ואבוא בקצרה.
הנהגה זו לאפות חלות מובאת ברמ"א (סי' רמב) "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט והוא מכבוד שבת ויו"ט", ויעויין במג"א (סק"ד), ובביה"ל (ד"ה והוא מכבוד שבת) שכתב "ובעונותינו הרבים היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא ולוקחין מן האופה ולאו שפיר עביד. דמקטינים בזה כבוד שבת" ונתבאר בדבריהם של הנו"כ שעיקר הטעם ללוש ולאפות חלה בערש"ק בדווקא הינו כבוד שבת, ובנוסף לכך ענין עשיית חלה הוא תיקון לאיבוד חלתו של עולם – אדם הראשון שנברא בערב שבת.
תקנתו של עזרא – לפי חלק מהמפרשים בירושלמי הינה תקנה נוספת כמובא להלן. ממרן רבינו הגריש"א שליט"א שמעתי שודאי יש בזה ענין להכין עיסה ולהפריש חלה בבית, אך גם מי שקונה חלה לש"ק אינו בכלל מבטל תקנת עזרא שהתקין "שיהו אופין בערבי שבתות שתהא פרוסה מצויה לעני" הרי שתקנתו של עזרא היא דבר נוסף שהיא בבחינת תקנת עניים, וראה בעמודי ירושלים מ"ש משטמ"ק (ב"ק פב ע"ב) ועוד מפרשים, ומכאן שהתקנה של עזרא היתה לאפות לכל השבוע לצורך עניים וא"כ כיום שגם אם אופין בבית לצורך שבת – אין אופים לצורך עניים, הרי שאין האפיה בבית חלק מתקנת עזרא. אמנם הטעמים האחרים למנהג זה קיימים, שענינם כבוד שבת, ולכן יש ענין ללוש ולאפות בער"ש אך גם מי שקונה חלות מיוחדות לשבת יש בזה מכבוד שבת (ובשו"ת אור לציון ח"ב פרק ט"ז – ר"ל שבזמנם הי' הלחם הנקנה במאפיה פחות משובח מהלחם המשובח שאפו בבית ע"ש).