או"ח ב' סימן נ"ו
הברכה על ראיית "ים התיכון"
מה ששאלת איזו ברכה יש לברך ברואה את הים התיכון "עושה מעשה בראשית" או "שעשה את הים הגדול".
א. במשנה בברכות (נד ע"א) שנינו "ועל הימים [וכו'] אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול", ופסק הרמב"ם בהלכות ברכות (פ"י הט"ו) "הרואה את הים הגדול וכו' שעשה את הים הגדול", והטור (סי' רכח) תמה מפני מה פסק הרמב"ם כרבי יהודה ולא כרבנן, ויעויין בפיהמ"ש דכתב דאין הלכה כר"י, וכבר האריכו בזה האחרונים. ובב"י הביא תשובות הרא"ש (כלל ד, ד) שביאר דלא פליגי אלא דרבי יהודה הוסיף דין ים הגדול "ות"ק מודה בהא". ועוד דן שם בתשו' הרא"ש אם הכוונה "ים הגדול" היינו ים אוקינוס או "ים הגדול שלנו שעוברין בו לארץ ישראל ולמצרים" (ים התיכון), ומסקנת דבריו דהכוונה לים אוקינוס ואע"פ שהתוה"ק קוראת ים הגדול לים התיכון (בגבולות הארץ, במדבר לד, ו – ז), הרי בלשון המשנה מוכח דהכוונה לאוקינוס שהרי ת"ק הזכיר שעל הימים מברכים עושה מעשה בראשית ובפשטות ת"ק "איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם" ועל כל אלה מברכין עושה מעשה בראשית, ואם כן גם על ים כמו ים שהולך לאר"י ומצרים צריך לברך מעשה בראשית, ומה שר"י חילק דינו של ים הגדול על כרחך כוונתו לים יותר גדול "מימים הגדולים" והיינו האוקינוס. ולפי דברי הרא"ש על ים התיכון יש לברך עושה מעשה בראשית, ועל האוקינוס שעשה את הים הגדול.
ובכס"מ (פ"ו הי"ד, ט"ו) ג"כ כתב בשם הרא"ש דים הגדול "הוא ים האוקינוס והוא הים שעוברים בו לאר"י ומצרים".
אלא דבשו"ע (סי' רכח) כתב "דעל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לא"י ולמצרים מברכים שעשה את הים הגדול", היינו דים התיכון הוא הים הגדול. הרי תמך הב"י יתדותיו בדברי הרא"ש דאפשר לפסוק כר' יהודה דהרי לא פליג את"ק, ומאידך פליג על הרא"ש דסובר דים הגדול הוא אוקינוס וכפי שמביא בשמו בב"י ובכס"מ, וסובר דים הגדול הוא הים התיכון, ועי' בפרישה דכתב דלפני הב"י היתה נוסחה שונה בדברי הרא"ש ע"ש.
ב. ובדברי הכס"מ יש להבין דמש"כ "ים האוקינוס והוא הים שעוברים בו לאר"י ומצרים", דאה"נ הוא סובר כהרא"ש דים הגדול הוא ים אוקינוס, אולם לא מובן מש"כ דזהו הים שעוברים בו לא"י ומצרים, דלכאו' ים זה הוא הים התיכון. ואולי כונת הכס"מ דכל הימים המחוברים לים אוקינוס נקראים אוקינוס וחשיבי ים הגדול ולכן גם ים התיכון והיינו הים שעוברים בו לאר"י ומצרים חשיב ים הגדול, ולא משום שיש לו חשיבות בפ"ע אלא דהוא חלק מים אוקינוס. והימים שאינם ים הגדול הם דווקא ימים שאינם מחוברים זה עם זה, כגון ים המלח וים כנרת, ושאר אגמים שבעולם (אפילו אם מחוברים באופן נסתר כמבואר בסוגי' דב"ב דף עד ע"ב דימים המקיפים את אר"י אינם נחשבים לים אחד). ועי' בב"י שהביא לשון הרבינו יונה שכ' "ים הגדול למעט ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדין מהים הגדול". והראוני שכן כתב באמת ליעקב (להגר"י קמינצקי זצ"ל סי' רכח). אמנם דבריו שם הינם לבאר דברי השו"ע, ובדברי השו"ע איני יודע הכרח לפרש כן, שהרי לא כתב אלא שיש לברך שעשה את הים הגדול על ים התיכון, ולא כתב שזה הוא האוקינוס, אמנם במש"כ בכס"מ לכאו' מוכח לפרש כמו שכתבנו שאוקינוס וים התיכון חד הוא.
אח"ז ראיתי שהדברים הללו מפורשים בדברי התפא"י בפרה (פ"ח מ"ח) בביאור המשנה "רבי יהודה אומר הים הגדול כמקוה לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה". וכתב התפא"י "לא אתי לאפוקי רק שאר הימים קטנים שאינם מחוברים כלל לאוקינוס וכו'. אבל ים הגדול שבמערב ארץ ישראל וכו' שכולן מעורין לאוקינוס והן רק חלק ממנו כולל דינן כים אוקינוס". הרי דכלל ים התיכון בתוך ים האוקינוס וה"ז עולה בקנה אחד עם דברי הכס"מ.
ולהלכה נחלקו רבותינו גדולי האחרונים, וכמו שהביא המ"ב דהרבה אחרונים חולקים על המחבר, והביא בשעה"צ (סק"ג) שכן הוא ברע"ב ובמג"א ובפרישה ובתויו"ט והגר"א. אמנם רבים פוסקים כהמחבר, הלבוש, והמור וקציעה, והחיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' לט), וכבר הביא בביה"ל שבדיעבד אם בירך עושה מעשה בראשית על ים שחייבים לברך עליו שעשה את הים הגדול יצא, ולפי זה המברך עושה מעשה בראשית על ים התיכון יצא בדיעבד אפילו למ"ד שצריך לברך שעשה את הים הגדול.
ולדינא פסק מרן שליט"א שעל הים שהולכין בו לאר"י ולמצרים (ים התיכון) יברך כמ"ש בתשובת הרא"ש עושה מעש"ב.
ואם זכיתי להבין טעם הדבר, תמך יסודותיו דהלכתא דא נתפרשה ע"י הרא"ש וגם הב"י הביא תשובת הרא"ש, אלא שנזדמן לו נוסחה מסוימת בדברי הרא"ש (מה שהביא בכס"מ ועפי"ז כתב דבריו דשו"ע וכמש"נ), אבל עפ"י הנוסחה שלפנינו (הנקראת בדברי הפרישה – "ובספר מוגה") הרי יש לברך שעשה את הים הגדול דווקא על אוקינוס, ובצירוף שבברכה של עומ"ב יצא בדיעבד אף על ים האוקינוס הרי יש לברך עושה מעשה בראשית על ים התיכון.
