או"ח ב' סימן מ"ג
נתינת עליה לתורה למחלל שבת*
אודות שאלתכם בדבר תקנה בעיר שלא לצרף לדבר שבקדושה ולעלות לתורה חבר בכת הרפורמים, ועתה באו אינשי דלא מעלי לבטל התקנה.
כבר כתב החכם צבי (בסוף סימן לח) "דהעושים ביד רמה, בשאט נפש, ופורקים מעליהם עול מצוות אפילו מצוה אחת קלה, הרי הוא מאותן שאין להם חלק לעוה"ב וכו' ואיך יתכן שיעלה לקרות בתורה בציבור והלא אין לך חילול השם וכיבוי מאור הדת גדול מזה, וכל העומד ונמצא שם באותו פרק באותו מקום ואינו מוחה ילכד בעוונו" עכ"ל.
הרי שמעיקר הדין אין לעלותם לתורה, ומכ"ש אם כבר נתקנה תקנה להתרחק מהם, לא לצרפם לדבר שבקדושה, לא לתת להם עליה, ולא למנותם בין חברי הקהילה, הרי אסור לבטל תקנה זו ככל תקנה וגדר וסייג לתורה שאי אפשר להתירה כמבואר (בשו"ע יו"ד רכח סעיף כח).
והנה כמ"פ שמעתי ממרן שליט"א – שלדעתו אף במקום שאין תקנה, אין ליתן עליה לתורה למחללי שבת, בפרט אם מפורסם הדבר שהם מחללי שבת. וראה באגרו"מ (ח"א סי' כג) שלדעתו אפשר לומר דבר שבקדושה במנין המורכב גם ממחללי שבת, ואעפ"כ במקו"א (ח"ג סי' כב) דן אם מותר לעלות לתורה מחלל שבת, ובמקום נוסף (או"ח ח"ד ס"ס צא) כתב לאסור לעלות לתורה מחלל שבת. אמנם בשעת הדחק גדולה יעשה שאלת חכם אם אפשר להתיר להעלותו, ואף אם יורוהו דמותר אין ראוי להעלותו למנין הקרואים.
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
וכן התיר החזו"א, ובלבד שלא יהי' ממנין הז' קרואים.
*תשובה זו עיקרה מתשובה בכת"י שהורה רבינו להשיב לרב אחד.