או"ח ב' סימן ל'
בענין תפילה בלשון לע"ז
בענין העולים ממדינה ששפתה אינה ידועה בארה"ק, ואותם עולים אינם מדברים ומבינים לשה"ק אי רשאים להתפלל בשפתם, עד שידעו לשה"ק.
הנה מדינא דמשנה (סוטה לב ע"א) תפילה נאמרת בכל לשון, וראה בשו"ע (סי' קא ס"ד) שמביא דעת הרא"ש שמותר. וראה עוד במג"א (סי' קא סק"ה) שכתב שבכה"ג מוטב להתפלל לועזית, אמנם יעוין בביה"ל (ד"ה יכול ומה שהביא בשם החתם סופר ח"ו סי' פד וראה ביה"ל ריש סי' סב ועיין ישא יוסף ח"א סי' קמט) שאם מתפלל בלע"ז בשפה שאינה ידועה לאנשי אותו מקום לא יצא, וכבר נשאו ונתנו האחרונים בדברי המ"ב ועיין בתורת הנזיר להגר"י הוטנר זצוק"ל (פ"א ה"ח) שהאריך בזה, וכן עיין ב"ספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק" (עמ' רט) שכתב הגר"י הוטנר זצוק"ל שנזדמן לו לנסוע לראדין ואמר לו מרן האחיעזר זצוק"ל שיכנס לבעל החפץ – חיים זיע"א וישמיע שאלותיו אודות פסק זה של המ"ב, והח"ח השיב לו – שבשעה שכתב הלכה זו, העמיק בענין (כלומר, אע"פ שכעת אינו משיבו ודו"ק).
ושמעתי ממרן רבינו שליט"א להעיר אודות דברי מרנא המ"ב שהוכיח דבריו מהא דביהודה האומר חרופתי מקודשת שכן ביהודה קורים לארוסה חרופה – משמע דווקא במקום שזו לשון בני המקום. שמועיל קידושין בלשון חרופתי ולכן כתב המ"ב שה"ה בתפילה. ושאל מרן שליט"א, דבקידושין צריך שיהא הלשון מובן למתקדשת ולעדים ולכן צריך שיובן בלשון בני המדינה, אבל לענין תפילה שרי להתפלל בלשון לע"ז וכפי שהתבטא רבינו שליט"א "שבשמים יודעים הלשון" וכך היה מורה ובא לעולי רוסיה שאינם יודעים עברית, שעדיף שיתפללו בשפתם מאשר שהש"ץ יוציאם יד"ח. ועוד הוסיף מרן שליט"א שאפשר שכיום בארה"ק חשיב השפה הרוסית כלשון שמדברים שרבים מכירים הלשון, אולם גם לענין מה ששאלתם בשפה שאינה ידועה כלל באה"ק, השיב שעד שילמדו ויבינו לשה"ק עדיף שיתפללו בלע"ז.
וצריך להוסיף בזה, שודאי בזמן שהרפורמים ביקשו לכתוב על קרן השור שאין להם חלק ח"ו בה' ותורתו, ופעלו בין היתר לעקור תפילת לשה"ק מפיות בני ישראל. חרדו ויצאו גדולי ישראל כנגדם ולכן עמדו כחומה בצורה לבל יפרצו בה פרצות, והדברים חקוקים עלי ספר (עיין חתם סופר חו"מ סי' קצא, ובספר מנחת קנאות, וביד אפרים כאן, ובהקדמה לשו"ת תשובה מאהבה ואכמ"ל), אבל מאחר ומדובר כאן – בתינוקות שנשבו באופן ברור, שאינם יודעים בלשה"ק אפילו מלה אחת, וכל כוונתם ללמוד לשה"ק ולהתקרב לחיי תורה הרי בדיעבד עד שילמדו לשה"ק יש להתיר שיתפללו בלע"ז. והנה הדפיסו כעת מ"ב במהדורות חדשות (שהיו עוד בזמן הח"ח) ושם מצורפת הג"ה שבה המ"ב כותב כי יתכן ויש ראי' מהלכות מגילה (תרצ סעיף ט) שיוצאין במגילה אף שזו לשון שאינה מדוברת באותו מקום, והוא מסיים "וצריך עיון למעשה" הרי דגם לדעת המ"ב יתכן ויוצא אף שהשפה אינה מדוברת באותו מקום, וכאמור לדעת מרן רבינו שליט"א בשעה"ד, כשהמבקש להתפלל אינו יודע לשה"ק יכול להתפלל בלע"ז עד שיוכל להתפלל בלשה"ק.