או"ח ב' סימן כ"ג
ה"פאלשים" – צירופם למנין ודינם לענין עירובי חצרות
לכבוד
הרה"ג ר"א מאיר שליט"א
שלו' רב
בדבר שאלתו אודות הפלאשים שבאו מאתיופיה שהצריכום רבותינו גיור לחומרא – ונסתפק כת"ר אם הכוונה דווקא למילי דאורייתא, אבל לגבי מילי דרבנן כגון עירובי חצרות אין צריך לשכור מהם רשות.
וכן הועלתה שאלה – אם אפשר להקל בפלאשים שומרי תורה שלא נתגיירו מכיון שהיו רבנים שסברו שאינם צריכים גיור, אם מותר לצרפם למנין.
הנני בקצרה במקום שאין צורך להאריך. הנה הרדב"ז בכמה וכמה תשובות (ח"ד סי' ריט, ח"ז דברי דוד סי' ה וסי' ט, ועוד) כתב דהפלאשים הינם יהודים אלא שמתנהגים בשגגה כקראים, בנוסף לכך נתערבו בהם גויים, וגם יש בהם, חשש יוחסין. וכבר האריכו האחרונים לדון בדבריו, ועוד הוסיפו שיתכן שמאז ועד היום נתרבו גויים שנתערבו עמם. וכבר קבעו גדולי ישראל בכמה וכמה מכתבים שהינם ספק יהודים וחייבים גיור, ובתוכם, מרנן הקהילות יעקב, האבי עזרי, והמנחת שלמה, ולהבחל"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.
ויש לדון במה שקבעו שהם ספק יהודים אם הדבר יועיל לגבי יוחסין שלאחר גיורם יותרו לבוא בקהל או שיש לחוש שהם יהודים ויש בהם חשש יוחסין. והנה בעל האגר"מ במכתב אחד (כז סיון תשמ"ד) עמד על הספיקות במעמדם אולם כתב שאף קודם גיורם יש להצילם ממיתה שספק פיקוח נפש להקל. אבל בתשובה שכתב עליה האגר"מ "שביקשתי שיעתיקו תשובה זה" ונתפרסמה באגר"מ (ח"ח, יור"ד ח"ד סי' מא) דן במעמדם, וכתב שם שצריך לחנכם קודם גירות, "ולהשפיע עליהם ע"י חינוך זה שיתגיירו כמו שצריכים" (וסברא כעין זה שמעתי פעם ממרן רבינו שליט"א שבספיקות שודאי ישארו באר"י יש לעשות מאמץ לקרבם) אבל הוסיף וכתב בנידון שאלתך "והנה עד שמתגיירים אין להחשיבם למעשה כיהודים ודאים, אפילו בקשר לצירוף למנין".
ובנידון דידן שמעתי ממרן שליט"א דאף לדיני דרבנן אין להקל להחשיבם כיהודים וכמ"ש בעל האגרות משה (בתשובה הנז"ל) הגם שיתכן שחלוק עמו עד כמה גדול הספק בנידון יהדותם של הפלאשים דודאי לדעת מרן שליט"א חובת גיורם איננה לחומרא אלא מעיקר הדין. וכבר חתם מרן שליט"א עם עוד מגדולי ישראל על כרוז פומבי (כסלו תשמ"ו) כי עפ"י ההלכה הפלאשים הבאים מאתיופיה הינם בכלל ספק יהודים וצריכים לעבור גיור כדין דהיינו קבלת מצוות, הטפת דם ברית, וטבילה. ולכן אין לצרפם למנין, ובעירובי חצרות יש לשכור רשותם עד אשר יתגיירו כדין.