חובת תענית בנפילת תפילין: פסיקת הלכה לאברך

או"ח ב' סימן י"ז

חובת תענית בנפילת תפילין

לאברך אחד, בדבר שאלתו אם יתענה כשנפלו תפיליו ה"י, אף שהתענית מחלישתו מלימודו.

א. בעצם חובת תענית בנפילת תפילין כתב במ"ב (סי' מ סק"ג) "נוהגים העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתיקן", ובשעה"צ ציין מקורו ממג"א (סי' מד סק"ה) והמג"א הביא דבריו בשם המשפטי שמואל.

ובגמ' מו"ק (כה ע"א) איתא דרב הונא שנהפכה לו רצועה דתפילין ישב עלה ארבעין תעניתא, ועל סמך זה כתב במהר"י ברונא (סי' קכז) בטעם התענית בנפילת תפילין "שהנפילה יש לה אות מן השמים שהראו לו מן השמים שצריך תשובה וגם בנפילת תפילין איכא סימנא כדאמרינא בגמרא האי מאן דאיתהפיך ליה רצועה ליתיב בתענית",  וראה בשו"ת משפטי שמואל (סי' יב בתשובה למהר"י ויטאל) שהביא טעם נוסף לתענית ואף הוסיף מקור למנהג וז"ל "תפילין יש בהן קדושה גדולה וכו'. וכשנופלין מידו שייך בהם זלזול וכו'. וקצת ראיה יש ממה שאמרו שהרואה ס"ת שנשרף בחלום חייב להתענות אפי' בשבת וזה יספיק לתת סמך למנהג שנהגו" (ועיין אגר"מ או"ח ח"ג סי' ג במה שכתב אודות מקור זה).

ב. מכל מקום מבואר שמנהגם של ישראל לצום בנפילת תפילין. והנה האחרונים דנו בשאלה של נתינת צדקה במקום תענית ובמהר"י ברונא הביא דתענית שמייסר גופו חשיב טפי (ראה ברכות לב ע"א) ומשום כך לא קיבל עמדתם של "יש מורים דלא יתענה רק יהיב מידי לצדקה", ובהמשך דבריו הקל ליתן צדקה במקום תענית אם נפלו התפילין בכיסם, ובחיד"א בשו"ת חיים שאל (סי' יב) הקל בתש כחו ואין בכוחו לצום, ואכמ"ל.

ג. ושאלתי למרן רבינו הגרי"ש שליט"א כדת מה לעשות, והשיבני שכיון שמדובר באברך השוקד על לימודו, אפשר לומר לו שיוסיף בלימודו בתורת ה' ולא יצום. ומקור להקל בתענית זו למי שעוסק בתורה ראיתי בתשובת החיד"א (הנ"ל) שכתב לגבי נפילת תפילין (ולא לגבי נפילת ס"ת) "וכל שכן אם הוא צורבא מרבנן וממעט בת"ת, יתן  צדקה לכפר עון נפילת התפילין וגדולה צדקה לכפר".

ומדברי החיד"א האלו סמך להוראת מרן שליט"א להקל בתענית  בנפילת תפילין ולהמירה בצדקה. וגם למה שהורה רבינו מרן שליט"א כי תקנתו להרבות בלימוד תורה, ראיתי שכדברים הללו כתב בהגה"ה שבתוך תשובת מהר"י ברונא (הנז"ל, והערות אלו מקובל שהם מהמחבר, עיין מ"ש הגר"מ הרשלר במבוא למהדורה שהוציא) וז"ל "לנערים הוריתי שילמדו ב' או ג' שעות יותר בו ביום".

ובזה נחתינן לדינא, כי אברך השוקד על לימודו ונפלו תפילין מידו, וחושש שהתענית תחלישהו ותמעט בלימודו ירבה בלימודו, ועל פי אפשרותו יתן גם צדקה, וכן מורה ובא מרן עט"ר שליט"א.

Frequently Asked Questions

1 כיצד ניתן לקבל מענה לשאלות הלכתיות בנושאי מצוות התלויות בארץ ואחרים?

בית המדרש מפעיל שירות "שאל את הרב" המאפשר קבלת מענה לשאלות הלכתיות מגוונות. בנוסף, קיים "בית ההוראה" במסגרת הפעילות התורנית של המכון, המספק הכוונה ופסיקה הלכתית.

2 מהי קרן המעשרות וכיצד היא מסייעת בקיום מצוות הפרשת תרומות ומעשרות?

קרן המעשרות היא שירות המסייע לציבור הרחב בהפרשת תרומות ומעשרות כדין. האתר מפרט אודות הקרן, אופן ההצטרפות אליה וכן מספק נוסח מפורט להפרשת תרומות ומעשרות.

3 האם ניתן למצוא באתר מידע מעשי ולוחות זמנים הקשורים למצוות התלויות בארץ?

כן, האתר כולל מדור "מידע שימושי" עשיר. במדור זה ניתן למצוא פרטים חיוניים כגון שנת מעשר שני, נוסח הפרשת תרומות ומעשרות, סדר הפרשת חלה, שווי פרוטה עדכני ולוח אחוזי ערלה.

4 אילו סוגי פעילויות חינוכיות ותורניות מציע בית המדרש?

בית המדרש מקיים מגוון רחב של פעילויות תורניות וחינוכיות. אלו כוללות בית הוראה, רשת כוללים, שיעורי בית מדרש, ימי עיון, מרכז למידה, תוכניות למוסדות חינוך ופעילויות מיוחדות למשפחות.

עגלת קניות