או"ח א' סימן קנ"ו
מה הדין של בן עיר שהלך לכרך בפורים משולש שחל ביום שישי?
הדין לבן עיר שהלך לכרך בפורים משולש שחל ביום שישי מורכב וכולל מספר שיקולים הלכתיים. באופן כללי, מרן (שליט"א) זצוק"ל הורה שלכתחילה, מוקף הרוצה להיות בשבת בעיר פרזית טוב יעשה אם יביא עצמו לחיוב של פרוז ביום י"ד. עם זאת, לצורך מצווה כמו סמינריון, ניתן לנסוע ביום ו' בבוקר, שכן החיוב בפורים המשולש הוא ביום י"ד, והנוסע ממוקפין לפרזין ביום י"ד לא הפסיד חיובו. כמו כן, בן פרזים שבא לכרך קודם השבת פטור ממגילה השתא. הדיון כולל שאלות לגבי קריאת מגילה, אמירת 'על הניסים' וחיובים נוספים.
יש שבאמת ס"ל שבהאי שתא אין את השאלות של פרוז ומוקף בן יומו.(עי' בלוח א"י ועוד), והוא פלא שהרי סו"ס ב' דינים הם, ושני חיובים שונים המה, שהרי יש חילוקי דינים מלבד המגילה.
אך ביותר, הנה ידוע דלרוב הראשונים הנוסע בפורים שאינו משולש ממקום מוקף ביום י"ד בבוקר ודאי שאם יצא מכרך לעיר פטור בזה ובזה, ובהאי שתא יש לדון בדינו של מוקף העוקר ביום י"ד בבוקר. דתליא בטעם תקנת הקריאה ביום י"ד במוקפין אם זהו חיוב מדיני פורים, כבכל שנה אלא שבהאי שתא קורין גם במוקפין ביום י"ד או דילמא כמובא בטו"א, דבמוקף ביום זה אין כלל חיוב מגילה מדברי קבלה אלא הוא רק דין דרבנן, והיא קריאת מגילה באיכות שונה, ועוד י"ל דאכן החיוב הוא בט"ו, והו"ל כדין השלמה (כיון שא"א להשלים אחר השבת "משלים" קודם השבת).
ומכיון שבש"ק יהא פרוז א"כ נפטר בזה ובזה. ועל כן לכתחילה הורה מרן (שליט"א) זצוק"ל, דגם בפורים המשולש, מוקף הרוצה להיות בש"ק בעיר פרזית טוב יעשה אם גם בשנה זו – יביא עצמו לחיוב של פרוז ביום י"ד. [ואם אינני טועה כמדומני שגם הוסיף, שגם אם נאמר כדעת הפוסקים שאם יצא מהכרך ביום י"ד לא יצא קרח מכאן ומכאן (ראה כה"ח אות כט ועוד) אלא נשאר עליו דין מוקף, הרי יש לדון על פי חידושו של בעל החשק שלמה שכתב דאם נעשה בר מצוה בשבת בט"ו, צריך לקרוא מגילה משום שמעיקר הדין חיוב מגילה הוא בשבת, אלא שיש גזירה על יחידים המקיימים מצוה כללית (כמבואר בסימן הקודם), אבל כעת שרק הקטן שהגדיל מתחייב בש"ק הרי דמי לחיוב מילה בש"ק דאינו נדחה. ולפי דבריו מוקף שיצא ביום י"ד לעיר פרזים לש"ק הרי יתכן ודינו כיחיד שנתחייב בש"ק שהרי הוא מוקף שחלה עליו חובת קריאה בש"ק ובמקום שהוא נמצא שם, הרי הוא בבחינת קיום מצוה על ידי יחיד, אמנם להלכה למעשה אין נוהגין כן ואכמ"ל].
עוד יש לדון, דהדין הוא שמגילה שלא בזמנה צריכה עשרה, ואם קריאת המוקפין ביום י"ד הוא שלא בזמנה, צריכה עשרה וכ"פ המ"ב, והרב מבריסק היה נזהר שלא לומר אחר הבעל קורא (ובחזו"א פליג אמ"ב בזה).
זאת ועוד, יתכן וגם אם בקריאת המגילה יצא, הרי יש לדון אודות שאר מצוות היום אימתי והיכן הוא מתחייב, מלבד שיפסיד קריאת התורה דויבא עמלק ולכן מורה מרן (שליט"א) זצוק"ל שבכה"ג אין לו לאדם לעקור עצמו מכרך לעיר ביום י"ד ועליו לעקור עצמו קודם לכן ולחייב עצמו בדין פרזין לגמרי – אמנם לצורך מצוה כגון בנידון דידן יכולים לנסוע לצורך הסמנריון ביום ו בבוקר, שהמחייב קריאה בפורים המשולש הרי הוא יום י"ד ולכן גם הנוסע ממוקפין לפרזין ביום י"ד לא הפסיד חיובו.
ב. בן פרזים שבא לכרך קודם השבת, גם לדעת הפוסקים שבכל שנה נתחייב שוב, השתא הוא פטור ממגילה, ועל יתר החיובים יש מקום לדון. באמירת על הניסים בתפילה, יש מקום לומר שיוכל לומר בתפילה על הנסים גם בש"ק, אולם ודאי שבן פרזים שבא לש"ק לירושלים לא יאמר על הנסים בסעודה ביום ראשון.