או"ח א' סימן קי"א
כתיבת תנאים בחוה"מ
אודות שאלתך – שגמרו שידוך ערב החג, וביקשו לעשות סעודה בחוה"מ לגמר השידוך וביקשו לשאול אם מותר לכתוב תנאים בחוה"מ.
הלכה פסוקה בשו"ע או"ח (סימן תקמ"ה סעיף ה) – מותר לכתוב שטרי פסיקתא, וכמו שכתב (שם במ"ב סקכ"א) "הוא כמו כתיבת תנאים בזמנינו (אחרונים)", ובשעה"צ שם כתב שעדיף לכתוב בכתב משיט"א שזה כלשון הרמ"א בסוף הסעיף "כתיבה שלנו שהיא כתיבת משיט"א" ובמ"ב (ריש סי' מ) כתב "היינו שאינה כתיבת סת"ם והוא רק כתב אשורי".
אולם בהיות ובזמנינו – נוהגים לכתוב זכרון דברים קודם לתנאים, ובשטר התנאים אין נוהגים לפרט דבר אלא משתמשים עם נוסח תנאים קבוע ומסודר, ובענין ההתחייבויות כותבים "כמדובר", והיינו למה שסוכם בין הצדדים קודם לכן, לכן הורה מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל – שאם אכן עשו זכרון דברים אין מקום לכתוב בחוה"מ את שטר התנאים. ורק אם לא עשו שטר זכרון דברים ומבקשים לכתוב את ההתחייבויות בשטר התנאים הרי מותר לכתוב בחוה"מ.
וראיתי לאחד מחכמי דורנו שליט"א שכתב להתיר לכתוב את התנאים – "מפני שזה מחזק את ההתחייבות", וכנראה כוונתו שבכה"ג יש יתר תוקף לשידוך לגבי הבא לבטלו, (ויעויין באוצה"פ סי' נ סעיף ו ס"ק מד אות ג-ד). אבל בהיות שלדעת מרן (שליט"א) זצוק"ל אם קבלו קנין, אפילו לא חתמו על שטר תנאים, חשיב כשידוך לכל דבר וענין ואין מקום להקל בזה לגבי ביטול השידוך, וק"ו בנידון דידן שהי' זכרון דברים, הרי ההתחייבות היא חזקה דיה ואין צורך לכתוב בחוה"מ כדי לחזק את ההתחייבות.