או"ח א' סימן נ"א
חליבה בשבת
במענה לשאלותיך למה לא נאמר שאם חלבו בשבת במכונה המופעלת ע"י "גרמא" (שנקרא שיטת "שדה אליהו") יהא מותר לכולי עלמא להשתמש בחלב זה, שהרי במעשה שבת אמרינן שבספק פלוגתא אפשר להקל אבוא בקצרה:
בענין חליבת שבת במכונות על בסיס עקרון "גרמא" אחרי שגם לדעת מרן הגרש"ז זצוק"ל ולהבחל"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א חליבת שבת זו, ודאי אסורה, הרי שלדעת מרנן גדולי הפוסקים חשיב הדבר כחליבת שבת ואי אפשר להחשיב את זה כמהדרין. ואין הדבר בספק פלוגתא דמבואר דינו באחרונים להקל (ראה סי' שיח מ"ב סק"ב), דאין זה חשיב ספק פלוגתא דמי יבוא אחרי מרנן גדולי הפוסקים להחשיב חליבה זו כספק, ועוד דלציבור הקונים ודאי אין בזה ספק פלוגתא כי נאמנת עליהם דעת מרנן הגרש"ז ולהבחל"ח הגריש"א שחליבה זו אסורה, זאת ועוד מכיון שלחולבים ברורה דעה זו, א"א לומר שחשיב ספק פלוגתא אלא להיפך הי' לכאורה להם להפסיק לחלוב בשיטה זו ועל כן וודאי שא"א להשתמש בחלב זה למהדרין.
בענין שימוש בקיטור חוזר של חליבת שבת או של משקים חילוניים שאין בהם פיקוח ולדעת מרן הגרי"ש יש בחלבם חשש חלב עכו"ם, שמעתי בזה כמה פעמים ממרן שליט"א, דבזה אפשר בשעת הצורך להקל אפילו למהדרין, וחזי לאצטרופי השיטות שהחלב אינו אסור במוצאי שבת ומשום כך הקיטור לא בלע איסור, ועוד דאפילו עם נבלע איסור הרי יש מקילים בקיטור. (אפילו חוזר) גם אם מקור הקיטור היה בקיטור שסבב דברים אסורים, וקו"ח בכה"ג.
בענין מיכלים שנכבש בהם חלב שבת, אם הי' באפשרותנו להכשיר המיכלים ודאי שהי' ראוי אולם בכה"ג שאין הדבר מעשי, אפשר להקל ולהשתמש במיכלים למרות דעת הרשב"א המובאת במג"א (ריש סימן שיח), דדברי הרשב"א נאמרו בבישול, ובכבוש קיל טפי ובפרט שבכה"ג חשיב נטל"פ ראה בביה"ל (סי' תמז סעיף ח ד"ה אם אינה), ואכמ"ל בעצם דעת הרשב"א ובביאור השיטות האחרות.
אלו הדברים שהבנתי בעוניי מרבינו עט"ר שליט"א.