הבא: סימן קל"ד כמה הלכות בעניני כתיבת הכתובה <<
אבן העזר סימן קל"ג
אם צריך ששטר הכתובה יהא של הבעל
באופן כללי, לא נהוג להדגיש באופן מוחלט ששטר הכתובה חייב להיות בבעלות הבעל, שכן לרוב הוא מועבר אליו באופן מרומז על ידי הרוכשים (כגון ההורים) או הרבנות/בית הדין המנפיקים. עם זאת, קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע לצורך בבעלות הבעל על השטר, במיוחד לאור העובדה שהכתובה כוללת התחייבויות כספיות (שעבודים) בנוסף להיותה שטר ראיה. ראוי לציין שבשנת תש"ס (2000), מרן רבינו זצוק"ל (הרב עובדיה יוסף) החל לברר מי רכש את הכתובה, ובמקרים בהם אבי הכלה רכש אותה, היה מבקש שהשטר יירכש על ידי החתן. הדבר משקף דאגה להבטחת בעלות הבעל בנסיבות מסוימות, בהתאם לשיטות הלכתיות מסוימות בנוגע לבעלות על מסמכים משפטיים.
באופן כללי, לא נהוג להדגיש באופן מוחלט ששטר הכתובה חייב להיות בבעלות הבעל, שכן לרוב הוא מועבר אליו באופן מרומז על ידי הרוכשים (כגון ההורים) או הרבנות/בית הדין המנפיקים. עם זאת, קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע לצורך בבעלות הבעל על השטר, במיוחד לאור העובדה שהכתובה כוללת התחייבויות כספיות (שעבודים) בנוסף להיותה שטר ראיה. ראוי לציין שבשנת תש"ס (2000), מרן רבינו זצוק"ל (הרב עובדיה יוסף) החל לברר מי רכש את הכתובה, ובמקרים בהם אבי הכלה רכש אותה, היה מבקש שהשטר יירכש על ידי החתן. הדבר משקף דאגה להבטחת בעלות הבעל בנסיבות מסוימות, בהתאם לשיטות הלכתיות מסוימות בנוגע לבעלות על מסמכים משפטיים.
באופן כללי, לא נהוג להדגיש באופן מוחלט ששטר הכתובה חייב להיות בבעלות הבעל, שכן לרוב הוא מועבר אליו באופן מרומז על ידי הרוכשים (כגון ההורים) או הרבנות/בית הדין המנפיקים. עם זאת, קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע לצורך בבעלות הבעל על השטר, במיוחד לאור העובדה שהכתובה כוללת התחייבויות כספיות (שעבודים) בנוסף להיותה שטר ראיה. ראוי לציין שבשנת תש"ס (2000), מרן רבינו זצוק"ל (הרב עובדיה יוסף) החל לברר מי רכש את הכתובה, ובמקרים בהם אבי הכלה רכש אותה, היה מבקש שהשטר יירכש על ידי החתן. הדבר משקף דאגה להבטחת בעלות הבעל בנסיבות מסוימות, בהתאם לשיטות הלכתיות מסוימות בנוגע לבעלות על מסמכים משפטיים.
באופן כללי, לא נהוג להדגיש באופן מוחלט ששטר הכתובה חייב להיות בבעלות הבעל, שכן לרוב הוא מועבר אליו באופן מרומז על ידי הרוכשים (כגון ההורים) או הרבנות/בית הדין המנפיקים. עם זאת, קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע לצורך בבעלות הבעל על השטר, במיוחד לאור העובדה שהכתובה כוללת התחייבויות כספיות (שעבודים) בנוסף להיותה שטר ראיה. ראוי לציין שבשנת תש"ס (2000), מרן רבינו זצוק"ל (הרב עובדיה יוסף) החל לברר מי רכש את הכתובה, ובמקרים בהם אבי הכלה רכש אותה, היה מבקש שהשטר יירכש על ידי החתן. הדבר משקף דאגה להבטחת בעלות הבעל בנסיבות מסוימות, בהתאם לשיטות הלכתיות מסוימות בנוגע לבעלות על מסמכים משפטיים.