הבא: סימן נ"ד בגדר אשה קטלנית <<
אבן העזר סימן נ"ג
דין אשת ישראל שנבעלה לגוי
בדבר שאלתו אודות אשת ישראל שנבעלה ברצון לגוי אם מותרת לבעלה. אבוא בקצרה.
בתוס' (כתובות ג ע"ב ד"ה ולדרוש) כתב, "מתוך כך התיר ר"ת לבת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים, לקיימה לאותו עובד כוכבים כשנתגייר, דלא שייך למימר אחד לבעל ואחד לבועל בביאת מצרי דהויא כביאת בהמה". והריב"ם פליג וסבר דודאי נאסרת לבעלה כדמוכח שם בסוגיא וא"כ נאסרה אף לבועל.
ובתרומת הדשן (סי' ריט) נסתפק בשיטת ר"ת אם מותרת אף לבעלה יעו"ש. ובמאירי כתובות (שם) נקט בדברי ר"ת (ובלשונו חכמי הצרפתים) שמותרת לבעל וכמש"כ שם "אבל ביאת גוי אינה ביאה לאוסרה לבעל ומתוך כך לא נאסרה לבועל". וכ"כ בתו"י יומא (דף פ"ב ע"א ד"ה חוץ). אמנם בריטב"א (כתובות שם) נראה דגם לר"ת אסורה לבעלה, וכ"כ השטמ"ק (שם) דלא התיר ר"ת אלא לבועל. ובפנ"י (שם) כתב דאף לר"ת ודאי שאסורה לבעלה מדרבנן משום עוברת על דת יהודית. וראה עוד בקובץ הערות (סי' מה אות ט). וכת"ר ציין לדברי האבנ"ז (ומסתמא כונתו לתשו' אה"ע ח"א סי' יא) שכ' בתו"ד דר"ת מודה שנאסרת על בעלה יעו"ש.
והנני להעתיק מה שרשום אצלי בענין זה מכי"ק של מרן רבינו זצוק"ל וז"ל.
"הלכה רווחת היא אשה הנבעלת לגוי ברצון אסורה לבעלה ישראל עי' אה"ע סי' ז, ולפמ"ש הראשונים אף ר"ת לא התיר אלא להגוי הבועל אחרי שנתגרשה מבעלה ולאחר שנתגייר כמעשה שהיה "בת ישראל שהמירה ונבעלה לגוי ושוב חזרה ונתגייר הגוי וגרשה בעלה התירה לגוי", משום דלא שייך למימר אחד לבועל בביאת גוי עי' שט"מ רפ"ק דכתובות. והאבנ"ז סי' יא כתב לבאר דברי ר"ת דאשה שהמירה דינה כאחרי קינוי וסתירה והיא נאסרת לבעלה אפי' אם באמת טהורה היא ושוב אם נבעלה לגוי ביאת הגוי לא הוסיף איסור על בעלה ולית בה משום מעילה בבעל ולכן היא מותרת לגוי הבועל אחרי שנתגייר אבל בביאה [כלומר באשה שלא המירה – אלא שנבעלה לגוי – י.א.] הרי שעדיין מותרת קודם הביאה לבעלה, גם ר"ת מודה דנאסרת לבעל ולבועל עי"ש". ע"כ מכ"י רבינו זצוק"ל.