הבא: סימן נ' בדבר נישואי בעלת תשובה ממקומות שדרו עם גויים – לכהן <<
אבן העזר סימן מ"ט
בענין צעב"ח ובדבר השמדת עודפי אפרוחים
בדבר השאלה במה שמצוי הרבה פעמים שנולדו במדגרה אפרוחים שאין צורך בהם, [לרוב מדובר באפרוחים זכרים] האם מותר להשמידם, או דיש לחוש משום איסור צער בעלי חיים.
כתב הרמ"א (סי' ה סעיף יד) "כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים לית ביה משום איסור צעב"ח ולכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות וליכא למיחש משום צעב"ח, ומכל מקום העולם נמנעים משום דהוי אכזריות", ומקור דבריו מתרומת הדשן (סי' קה), אלא שיש לדון מה נחשב "שאר דברים" המתירים צעב"ח, ומאידך מה נכלל בעניני אכזריות שיש להימנע מהם.
וראיתי לאאמו"ר זצ"ל בקונטרס שבי ציון המצורף לספר גאון צבי (חולין קונטרס צעב"ח סי' א) שדן בשאלה זו, ובריש דבריו כתב שאין להתיר דבר זה מחמת התועלת בהשמדתם הואיל ודבר זה שאין למגדל מה לעשות בזכרים אינו סיבה להתיר צעב"ח, אולם הביא דברי הנו"ב (מהדו"ק סי' פג ומהדו"ת סי' י) שצעב"ח היינו דוקא שמצער הבהמה מחיים אולם כשממיתה אין בזה משום צעב"ח. ועיין שם שהביא שכן כתב כבר הראב"ד בספר האשכול (ח"ג הל' שחיטת חולין). ועוד הביא שם אאמו"ר גם את תשו' הגריא"ה הרצוג זצ"ל שהוסיף עוד צד היתר "שבבריות כאלה שלא נפתחו עיניהם לא שייך צעב"ח".
ובבוא השאלה קמיה דמרן רבינו זצוק"ל לא קיבל סברת הגריא"ה הרצוג דכל שלא נפתחו עיניהם לא שייך צעב"ח, ואמר שאע"פ שאכן מותר להרגם משום דעצם ההריגה אין בזה משום צעב"ח וכדברי הנו"ב, (ור"ע ט"ז יור"ד ס"ס קט"ז סוף סק"ו בשם הרש"ל), הרי דצריך לעשות זאת באופן כזה שימותו מהר כדי למעט בצערם קודם המיתה.