הבא: סימן כ"ח היתר לבוא בקהל בחשש ממזרות <<
אבן העזר סימן כ"ז
מהו דין שתוקי בהלכה היהודית?
לכבוד הרה"ג… שליט"א
שלו' וברכה
בדבר שאלתו אודות ילד שנולד מאשה לאחר עשרה חודשים מזמן שקבלה גט.
הנה מאחר שמכותלי מכתבו משמע דודאי א"א לתלות שנתעברה מבעלה ונשתהה הוולד (כדין המבואר סי' ד סעי' יד) דכנראה גם קודם הגט לא חייתה עמו, וגם האשה אינה אומרת לכשר נבעלתי, לכן הולד הינו שתוקי. אמנם אם יש תרי רובי (בני העיר והעוברים) שהם גויים, אפשר להכשירו לבוא בקהל, אבל לא לכהונה.
כלשון הזה השבנו לרב השואל אחרי שמרן רבינו זצוק"ל בדק את לשון התשובה.
ויסוד הדברים, דמבואר במשנה בקידושין דשתוקי היינו כל שמכיר את אמו ולא מכיר את אביו, כשר מן התורה, ופסול מדרבנן. ויש מן הראשונים דס"ל דמשום מעלה עשו ביוחסין הרי דשתוקי פסול אף ברוב כשרים, ורק בתרי רובי שרי, כמבואר בכתובות (דף יד ע"ב) דתנן התם אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה ואמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה, והגמ' דנה בביאור דעתו של ר"י בן נורי דאם הוא סובר כמו ר"ג הרי הנבעלת נאמנת לומר שלכשר נבעלתי אפי' ברוב פסולים, ואם הוא סבור כרבי יהושע הרי רבי יהושע פוסל גם ברוב כשרים, ותירצה הגמ' שדברי ר"י בן נורי נאמרו אליבא דרבי יהושע שפוסל אף ברוב כשרים אלא שבמשנתינו מדובר שיש תרי רובי ולא רוב אחד בלבד, הואיל והמעשה ארע "בקרונות של ציפורי" כלומר ביום השוק בעיר ציפורי שאז באים לעיר שיירות של סוחרים ממקומות אחרים ובנדון דידן מדובר שגם רוב אנשי הסיעה כלומר החבורות של הבאים מחוץ לעיר אף הן היו כשרים. בהמשך דנה הגמ' דהצורך בתרי רובי הינו בגין מעלה עשו ביוחסין.
ויש מן הראשונים שסבורים שבתרי רובי הולד כשר אף בלא שהתינוקת טענה כך, (עי' ברמב"ן בסוגיא) ובפשטות נחלקו בענין גדרי התרי רובי הרמב"ם (הל' אסו"ב פי"ג הי"ד) ושאר הראשונים אם תרי רובי הוי דוקא כשפירשו מן העיר או אף בעיר איכא תרי רובי. וכבר הביא בפ"ת (סו"ס ו) מהבית מאיר והחת"ס דאפי' בעיר איכא תרי רובי.