שביעית סימן ק'

הבא: סימן ק"א אוצר בית דין לאתרוגים כהלכה <<

שביעית סימן ק'

דין אתרוג שישית הנכנס לשביעית

במשנה שנינו (ביכורים פ"ב מ"ו), "אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד, שוה לאילן בערלה וברבעי ובשביעית, ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל, רבי אלעזר אומר שוה לאילן בכל דבר". ובראש השנה (טו ע"א), "תניא אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים, אתרוג אחר לקיטתו למעשר, ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר  בין לשביעית, שביעית מאן דכר שמיה, חסורי מיחסרא והכי קתני, אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית, ורבותינו נמנו באושא וגמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית", וכן הוא בסוכה (מ ע"א).

והנה דעת הראב"ד (פ"א מהלכות מעשר שני ה"ה) ורוב הראשונים, דקי"ל להלכה דאזלינן באתרוג בתר לקיטה למעשר ובתר חנטה לשביעית. אמנם דעת הרמב"ם (שם) דאזלינן בתר לקיטה בין למעשר ובין לשביעית, אך אעפ"כ אתרוג בת שישית שנכנס לשביעית ונלקט בשביעית, חייב במעשרות, אף שהוא כפירות שביעית.

ודנו הנושאי כלים בדעת הר"מ דאם אזלינן בתר לקיטה, והאתרוג קדוש בקדושת שביעית, א"כ למה חייבים לעשרו. ובכסף משנה שם כתב דהר"מ ספוקי מספקא ליה כמאן קי"ל, ולפיכך נקט לחומרא כתרווייהו. ויש שכתבו שפסק דאזלינן ביה בתר לקיטה ולחומרא. ועיין בחזו"א (ז סק"י), שכתב דהר"מ פסק כרבותינו שבאושא, ומפרש דליכא מאן דפליג עלייהו שהחמירו מדרבנן לנהוג שביעית באתרוג שנכנס משישית לשביעית.

אמנם לדעת רוב הראשונים שפסקו כר"ג הרי לענין שביעית אתרוג שוה לשאר אילנות, ואזלינן ביה בתר חנטה, וכן הכריע החזו"א שם. ולפ"ז אתרוג בת שישית הנכנס לשביעית פטור מקדו"ש וביעור, ואתרוג בת שביעית שנלקט בשמינית חייב בקדו"ש וביעור ואסור בהפסד וסחורה. ולמעשה, כתב החזו"א (שם) שנהגו להחמיר כהרמב"ם לנהוג קדו"ש באתרוג שישית שנלקט בשביעית, וכך כתבנו בעבר בהורמנא דמרן רבינו זצוק"ל "לכן יש להדר לקנות אתרוג שנקטף לפני ראש השנה של שביעית". מהטעם דמחמירים לנהוג קדו"ש באתרוג בת שישית שנכנס לשביעית, ואילו באתרוג שחנט בשביעית ונלקט בשמינית יש קדו"ש מדינא.

אתרוג שישית שנכנס לשביעית הפקר או מעשר

אלא שעדיין נשאלת השאלה לשיטת הרמב"ם דלעיל, באתרוג שישית שנכנס לשביעית דאם דינו כפרי שביעית משום שהולכים אחר הלקיטה, הרי חייב בעל השדה להפקירו כדין פירות שביעית, ואיך יתכן לחייבו בתרומות ומעשרות הלא פרי הפקר פטור מתרומות ומעשרות. וכתב החזו"א (סי' ז ס"ק יד) דכיון שהוא מפקיר רק לחומרא הרי זה כספק, ואף שהוא עצמו אינו יכול לקחת את הפירות לעצמו כי יש לו ספק איסור, שמא אסור לו לשמרם לעצמו וליטלם, ואינו יכול למנוע מאדם אחר לבוא לזכות בהם, מכל מקום אסור לאחרים לבוא ולקחת את הפירות, דהרי מספק שמא אין בהם דין שביעית אינם הפקר ואסור ליטלם, ולכן חייב בתרומות ומעשרות.

ובדרך אמונה (פ"ד הל' יב ביאהה"ל ד"ה הרי) הק' דאם אסורים הפירות לכולם, ובעל הבית אסור ליטלם שמא הם שביעית וגם אחרים אסורים ליטלם שמא אינם שביעית, הרי דהפירות עתידים לירקב וממילא הם מופקרים, ועוד שכופין על מדת סדום וחייב לכאו' להפקירם והדר דינא דפטורים מתרו"מ. וכתב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א דדין ההפקר הוא דין ממוני ולא איסורי, ומספק איסור אינו חייב להפקירו לכל, דבדין הממון, המוציא מחבירו עליו הראיה, ואף אמנם דמספק אינו יכול ליטול את כל הפירות לעצמו, יכול הוא לומר לכמה מידידיו שיטלו את הפירות לעצמם, וא"צ להפקירם לכל העולם.

אמנם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ס"ל שכל ההפקר הוא על צד של ספק. שהבעלים מפקירים על הצד שהם חייבים מה"ת להפקיר, ולכן אין אחרים יכולים ליטול ומותר לאנשים אחרים לשלם לבעל הבית בכדי שיטרח ויביא להם אתרוגים, והיות שהתשלום הינו עבור הטירחה שטורח עבורם (אבל יש להזהר שלא יחשב כלקוט לי בו ירק היום פ"ח מ"ד) אין כאן סחורה בפירות שביעית גם על הצד שהם פירות שביעית,  וכך השבנו לבעל פרדס אתרוגים יר"ש באלול תשנ"ג, אמנם עפ"י הרשום אצלי בשמיטה אחרת נשאל מרן רבינו אם מותר למנות שליח את בעל השדה שילך ללקוט במטע אתרוגים שמופקר כדין יותר ממה שצריך לבני ביתו עבור אנשים אחרים שמינוהו שליח ללקוט עבורם. והשיב רבינו דאם קבוצת אנשים ממנה שליח שהוא איננו הבעלים של הפרדס לקטוף בעבורם אתרוג אין בכך איסור. אולם א"א לעשות כן עם הבעלים הואיל וכשהוא קוטף יותר מהשיעור הנצרך לו ולב"ב זה גופא נחשב קצירה כדרך הבעלים, ונראה לענ"ד דמה שבאלול תשנ"ג היתה משמעות הדברים שמותר למנות את הבעלים כשליח, היינו מחמת שלגבי ענין זה סמכינן ע"ד רוב הראשונים, שאין בו קדו"ש באתרוג של ששית הנכנס לשביעית, ולכן כשאוסף לכמה אנשים אינו איסור מן התורה של דרך בעלים, ולכן אפשר להקל אבל לא באתרוג של שביעית ממש. והי"ת יצילנו מטעות.

[באותה שנה (תחילת תשנ"ד) ביקש אותו מגדל לתת האתרוגים בהבלעה, ולמרות שמדובר באתרוג הנכנס לשביעית השבתי לו כי לדעת מרן רבינו זצוק"ל אין זה הצעה טובה וראה מ"ש להלן בדין הבלעה].