הבא: סימן קי"ט בענין איסור לא תחנם <<
שביעית סימן קי"ח
הפרשת תרו"מ במוצאי שביעית
בדבר השאלה אודות פירות האילן שחנטו בין ר"ה לט"ו בשבט של שמינית, איזה מעשר יפרישו מהם, ואם צריך להקפיד שלא להפריש מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של שמינית על פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט של שמינית.
אבוא בקצרה, כתב מרן החזו"א (שביעית סי' ט סעיף יז בדינים העולים) "פירות האילן שחנטו בשביעית ויצאו לשמינית הרי הם כפירות שביעית וכו' חנטו אחרי ראש השנה הרי הם כפירות שמינית לכל". ור"ע בחזו"א ערלה (סי' יא סקי"א) דמרן החזו"א הכריע שאף לפירות האילן ראש השנה של שביעית הוא א' בתשרי. וכבר כתבנו שבחוברת "ערך השביעית" [שיצאה לאור לקראת שמיטה תרח"צ ע"י "ועדת השמיטה שע"י ההנהלה המרכזית של קרן הישוב בארץ ישראל" וכפי שנראה היו ההלכות שנכתבו שם מיועדות לציבור הרחב והם נכתבו בהורמנא של גדולי הדור שדרו אז בארה"ק (יעויין חו' דבר ההתאחדות תשמ"ז, ובקונטרס פעולת צדיק בפתיחה לספר שנת שבתון ומסתבר שהגרי"צ דושינסקי זצ"ל עמד עליהם), וכמו שכתבו בהקדמה "הננו מפרסמים בזה "פסקי הלכות" הלכה למעשה וכו', פסקי הלכות אלה עובדו ואושרו ע"י גאוני ארה"ק ת"ו"]. נאמר (עצי פרי סעיף ד – ה) "פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט תרצ"ח אין איסור פירות שביעית חל עליהם והם מותרים בסחורה וכו', כפירות של שאר שנים פירות האילן שחנטו אחרי ט"ו בשבט תרצ"ח חל עליהם קדושת שביעית ועל הבעלים להפקירם ואסורים בסחורה".
הרי דדעת גדולי התורה היתה לקבוע כי ר"ה בשביעית לפרי האילן אינו ט"ו בשבט, והכרעת מרן החזו"א זצוק"ל נתקבלה בכלל ישראל שר"ה לשביעית הוא א' בתשרי. ולכן ודאי יש להפריש תרו"מ מפירות שחנטו אחרי ר"ה של שמינית, ויפריש מעשר שני וכן הי' מורה ובא מרן רבינו הגרי"ש זצוק"ל.
אולם מרן רבינו זצוק"ל הורה שלכתחילה אין להפריש מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט של שמינית על פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, וטעמו דהואיל וכמה חמורי עולם כגון הר"ח (ר"ה דף טו ע"ב), וכ"ה בתו"כ (הובא בר"ש פ"ב מ"ה סוף ד"ה ר"ש מתיר) ובשל"ה (שער האותיות הלכות שביעית אות ק והובי"ד גם בפאה"ש סי' כב סקי"ד הגם שלדעתו אין פוסקין כן) הביאו דעה זו, שהזמן הקובע הוא ט"ו בשבט, הרי לכתחילה ראוי שלא להפריש מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט.
