דיני ירקות הנזרעים בשביעית ונלקטים בשנה השמינית, ובפרט לגבי בננות, כוללים מספר היבטים הלכתיים מרכזיים. ראשית, איסור ספיחין חל על ירקות הנלקטים במוצאי שביעית, כפי שכתב הרמב"ם (פ"ד מהלכות שמיטה ויובל ה"ה וה"ו), ואיסור זה פוקע בדרך כלל בחנוכה או כאשר "עשו כיוצא בהן". שנית, ירקות שאין בהם איסור ספיחין, כגון שנזרעו בהיתר על ידי נכרי, עשויים להיות קדושים בקדושת שביעית עד חנוכה, כדעת החזו"א. שלישית, בננות נחשבות למין שאין בו איסור ספיחין, ולכן פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל להקל בהן ואין בהן קדושת שביעית או דיני ביעור, שכן הן מתרבות מעצמן ואינן נזרעות מדי שנה. רביעית, דיני ביעור בירקות אלו מורכבים, אך לדעת הגריש"א, ירקות שמינית שבמחובר מצילים מן הביעור. לבסוף, המנהג הרווח בישראל הוא להקל אחרי חנוכה בירק הנלקט בשמינית, כהכרעת החזו"א, אף שיש הנוהגים להחמיר בירקות שנזרעו בשביעית.
