הבא: סימן צ"א קונטרס הנהגת אוצר בית דין כפי הדרך שקיבלנו מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל <<
שביעית סימן צ'
נהלי אוצר בי"ד של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בכרמי יין
בשנת תשמ"ז הוקם אוצר בית דין לכרמי יין בראשות מרן הגר"נ קרליץ שליט"א ומכיון שמרן רבינו זצוק"ל מאד עודד ותמך באוצר בי"ד זה הנני מקדים בקיצור נוהלי אוצר בי"ד זה.
ההוראה הראשונה של מרן הגאון ר"נ קרליץ שליט"א היתה, כי המשקים שומרי שביעית יזמרו את כרמיהם באופן מוחלט בשנה ששית, ראוי להזכיר כי בעבר (בשמיטות הקודמות) נהגו ברוב משקי פא"י לבצע בשביעית חלקים ממלאכת זמירה בשינוי. וכמו שהובא לעיל דבר זה הותר עוד בחיי חיותו של מרן בעל החזו"א. ויסוד ההיתר להתחיל זמירה זו בשישית ולהשלימה בשביעית בשינוי, הואיל ופעולה זו אסורה רק מדרבנן, ומכיון שלא ניתן לקבל יבול בלא ביצוע פעולות אלו של השלמת הזמירה הרי מותר לעשותן בשביעית – ככל מלאכות דרבנן המותרות לצורך הפסד הפרי. כאמור הורה מרן הגר"נ קרליץ לשנות מהנוהל הקיים ולבצע זמירה מושלמת ומוחלטת בשלהי השנה הששית.
[מדריכים חקלאיים הזהירו באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי ביצוע זמירה מוחלטת בקיץ יסכן סיכון של ממש את ענף ענבי היין במשקי פא"י, וכי רואים עצמם מחויבים להזהיר את כל הישובים לבל ילכו בדרך זו, ולבל יצפו לעזרה מהסוכנות באם יקרוס ענף גפן היין, ברוח זו אף הוצא חוזר מטעם אגף המטעים למשקים.
ומפרסמים עושי מצוה, גיבורי כח שומרי שביעית אשר לא שעו לעצת מומחים ולמרות הסיכון הגדול לא נרתעו והסכימו לבצע את הזמירה באופן מוחלט בשנה הששית. רק מי שמכיר את המעמד הבכיר שיש למדריכים החקלאיים ורק מי שיודע את המאמצים ואת הדמים תרתי משמע, שמשקיע כורם בכרמו, יוכל להעריך לנכון את גבורי הכח].
לאחר מכן (עוד בטרם השביעית) חתמו נציגי הישובים על התחייבות כדלהלן:
אנו הח"מ מורשי חתימה של ____ חותמים בזה כי בכוונתנו לשמור שביעית כהלכתה בכרמי היין המטופלים ע"י הישוב, וכל הפעולות נבצע בהתאם להוראות הבי"ד בראשות הגאון ר"נ קרליץ שליט"א.
אנו מתחייבים לבצע את כל הפעולות בהתאם להוראות הבי"ד, כפי שיפורטו בנספח וכפי שהבי"ד יורה, את כל הפעולות הזמירה נסיים עד ר"ה התשמ"ז.
עה"ח.
על התחייבות זו כתבו הדיינים: אנו הבי"ד ממנים את ____ ואת האחראים מטעמם כשליחי בי"ד לביצוע המלאכות עפ"י הוראות הבי"ד, והתנאים והכללים המפורטים בנספח החל מפעולת הזמירה ועד הבציר. וע"ז באעה"ח.
ניסים קרליץ
יהודא סילמן
יוסף י. אפרתי
להלן הנחיות ביה"ד לכורמים:
עקרונות האוצר בי"ד לגבי המלאכות וגביית ההוצאות.
הוצאות
א. לידיעת שליחי בית הדין. במידה ואוצר ביה"ד לא יצליח לגבות מהציבור את כל הוצאותיו יקבלו השליחים החזר רק בגין חלק מההוצאות בהתאם להחלטת בית הדין.
ב. ביה"ד מכיר בהוצאות שיבצעו השליחים כדלהלן:
1. מחיר שכר יום עבודה, אשר יקבע על בסיס המחירונים המקובלים, או לחילופין עפ"י ההוצאה בפועל – (בעיקר בשכירת פועלים, ערבים וכדומה).
2. מחיר שכירת כלי עבודה – יבדק הנושא של הנחה עבור שכירת כלי עבודה בגין שמוש לאורך זמן.
3. ביה"ד מכיר בהוצאות שהושקעו בכרם, לצורך פירות שנת השבע. לדוגמא, אם מערכת ההשקיה נבנתה עבור מספר שנים, יסכים ביה"ד לכסות את החלק היחסי של שנת השמיטה. שהרי אם לא כן היה ביה"ד צריך לשכור מערכת השקיה לשנת השמיטה.
4. ביה"ד ישא בהוצאות הרכב וההובלה של שלוחיו למקום העבודה.
5. ביה"ד ישא באופן היחסי בעבודתם של בעלי תפקידים שיתנו שירות לביה"ד. כלומר: בעל תפקיד שחלק מזמנו מוקדש לעבודה עבור בית הדין, ישא ביה"ד בחלק המתאים של שכרו.
ג. חישוב תשלום ההוצאות
1. הסיכום הסופי של תשלומי ביה"ד יעשה בעת הבציר, ביה"ד קובע כי מחירי שעות העבודה יחושבו אז על בסיס המחירון התקף באותו מועד, ובתוספת של 15%.
2. ביה"ד יסכם את הוצאותיו על פי יומן העבודות עבור ביה"ד( ראה להלן)
3. ביה"ד יעביר את התשלום בהתאם לגביות הוצאות מציבור לוקחי היין.
מלאכות
לאחר דיון עם מומחים קבע ביה"ד כדלקמן:
א. כל פעולות הזמירה, כולל הפעולה של הסרת הענפים עד לבסיסן חייבת להסתיים עד ראש השנה. בג' בתשרי יצא הרב א. י. ינובסקי שליט"א בצירוף מומחה יר"ש לבדוק את כל הכרמים שבפיקוח ביה"ד.
ב. עפ"י הכרעת מרן בעל החזון איש זצללה"ה ביה"ד ידון בשאלת ההיתר למלאכות דרבנן בכל מקרה של חשש לעץ, לאדמה או חשש להפסד בכמות הפירות. ורק במקרים כאלה יותרו המלאכות, למעט מלאכת השקאה, שבכרמים שיוגדרו כבית השלחין – יותר להשקות בלא דקדוק.
ג. ביה"ד קובע כי בשנת השמיטה לפני ביצוע כל מלאכה יש להיוועץ בביה"ד או נציגיו, כמו"כ יש לנהל יומן עבור כל עבודה שבוצעה עבור ביה"ד.
מהרה יזכנו הי"ת לקיים מצוות שמיטה מדאורייתא ולגאולה שלימה.