הבא: סימן צ"ז נטילת תשלום מביטוח <<
שביעית סימן צ"ו
חלוקת אוצר בי"ד לבתי מלון
נשאל רבינו אודות אוצר בי"ד שנשאר לו כמות גדולה של פירות שלא הצליח לחלק – והיה חשש של הפסד פירות שביעית ואולי אף חילול ה' שבי"ד לא יעמוד בהתחייבויותיו, אם מותר לבי"ד למסור פירות שביעית לבתי מלון המשתמשים בדרך כלל בפירות מ'היתר מכירה'. והורה רבינו להיתר, ואמר שאין לחשוש משום הפסד פירות שביעית, משום שמסתמא יאכלום בדרך הרגילה, ואדרבה יש בזה תועלת שע"י כך יאכלו פחות מפירות שנשמרו ונעבדו באיסור. ואף שבית המלון גובה תשלום על כל מאכל שנמכר שם, אין בכך משום איסור סחורה, כי התשלום נגבה בעיקר עבור השירות וכל הנלוה לכך, ולא תהיה הפחתה במחיר אם הלוקח יאכל פחות ירקות וכדו'.
כמו כן הורה מרן רבינו זצוק"ל שמותר למסור מיץ מפירות אוצר בי"ד לאולמות שמחה, בתנאי שאין הם מחייבים את בעל השמחה בתשלום מיוחד עבור השתיה, דמחיר הסעודה אינו משתנה בתוספת או בגריעת מספר בקבוקי שתיה, ואין הדבר נחשב שבעל האולם מוכר אותם לבעלי השמחה, ולכך אין בזה סחורה.
אמנם בד"א בדבר שאינו נשמר ומתקיים לזמן מרובה ואין חשש שישאר עד אחר זמן הביעור, אלא יאכל מיד, אבל בדבר שמתקיים לזמן מאוחר אסור למסור פר"ש לבית מלון משום שהם חשודים שלא יבערום כדין בזמן הביעור.
יתר על כן, התיר רבינו להוציא פירות אוצר בי"ד אף למלונות באילת, ואף דאסור להוציא פירות שביעית לחו"ל מכיון שצריך לבערם בזמן הביעור בארץ (ובשעת הדחק שהתיר רבינו להוציא אתרוג לחו"ל הורה שיחזירוהו לארץ קודם הביעור), הואיל ומדובר על פירות שאוכלים אותם מיד ואין חשש שיגיעו למועד הביעור, מותר להוציאם.
