הבא: סימן כ"ח מכתבים נוספים ממרן הגרח"ק שליט"א בענין הנ"ל <<
שביעית סימן כ"ז
בשיטת מרן רבינו זצוק"ל בחממות
מכתב למרן הגרח"ק שליט"א
בערב שנת השבע תשס"ח היו שדברו בפירקא כנגד הוראה זו של רבינו להתיר הגידול בחממות ואף הרבו דברים למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ואז הבנתי ממרן רבינו הגריש"א (שליט"א) זצוק"ל כי ראוי לכתוב למרן הגר"ח, והנני להעתיק המכתב.
בס"ד, כח אב התשס"ז
הו"כ מורנו הגר"ח שליט"א
אחדשכהדר"ג בכה"ר,
למדתי מדברי מרן עט"ר שליט"א – אתמול במוצש"ק שהי' ראוי ורצוי שאכתוב לכהדר"ג שליט"א – על מה נסבו ההוראות בענין החממות.
א. הגרשז"א זצ"ל והגר"י פישר זצ"ל ס"ל להקל בחממות בעציצים שאינם נקובים ("אם הזריעה בעציץ שאינו נקוב, בודאי אין כאן שום חשש אפילו למהדרין" – אבן ישראל ח"ח סי' עד). ולכאו' ניתן לפרש הוראתם בשני אופנים. או משום שסברו שזו גזרת הכתוב למעט כל בית ומכיון שכן אין לחלק אם הבית מועיל לצמחים או שאינו מועיל ומותר לזרוע בעציץ שאינו נקוב אף בחממה, או שהם סוברים שגם חממה הינה בית ששולל תועלות מן הצמח אלא שניתן להוסיף ולתקן את החסרון ולהפוך את החממה למקום יעיל, ודבר זה איננו מבטל שם בית מהחממה כי גם בה נשלל תועלת טבעית שיש בשדה (-אלא שניתן להוסיפה בדרך אחרת), ויתכן גם שסברו דמכיון ששביעית בזה"ז דרבנן אפשר להקל ודבר זה כתב מרן הגרשז"א. אבל מרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל לא ס"ל הכי.
ב. כפי שהכריע מרן החזו"א זצוק"ל גם מרן (שליט"א) זצוק"ל אוסר לזרוע בעציץ שא"נ. והנה מן הטוענים כנגד הגידול בעציצים שאינם נקובים בחממות מבקשים לטעון כי גדולי ירושלים נגד הדבר, וכנראה נעלם מהם שהגרי"ח זוננפלד זצוק"ל הוכיח מדברי המהרי"ל דיסקין זצוק"ל שמותר לזרוע בעציץ שא"נ – אפילו מחוץ לבית.
ג. ובעצם דין עציץ שא"נ בחממות שמענו ממרן (שליט"א) זצוק"ל – דאפשר שהירושלמי דן רק בבית שהצמחים נמצאים בו במצב שאינו טוב, ובגלל זה נתבטל ממנו שם שדה רגיל, אבל בחממה המועלת יהיה איסור דאורייתא לכל ענין, ואפשר דמה שהירושלמי הסתפק בכל בית שאינו שדה כולל חממה ולצד הספק להתיר הרי הירושלמי ממעט בית מאיסור דאורייתא, אבל מדרבנן ודאי גידול בחממה הינו גידול רגיל בבחינת "עבודת שדה וכרם" ולכן מדרבנן אסור, ולכן כאשר בחממה הגידול בה לתועלת – יהא בה איסור דרבנן.
ד. לכן הורה מרן דבחממות אפשר להתיר, רק אם ימכרו העציצים הנמצאים בתוכם לגוי (שלדעתו כיום אין חשש שמישהו ילמד מזה להקל בהיתר הידוע, הואיל ושני הטעמים העיקרים כנגד מכירת השדות, איסור לא תחנם, וחוסר גמירות דעת אינם קיימים במכירה זו) ומלאכות דאורייתא יעשו רק ע"י גוי.
ה. ובהכנות לשמיטה זו (תשס"ח) – הוסיף מרן (שליט"א) זצוק"ל הוראה לועד הכשרות, שיגדלו בחממות, (הכוונה חממה ומכירת עציצים ופעולות דאורייתא ע"י גוי) רק גידולים שהחממה איננה להם לתועלת מבחינה חקלאית כגון גידולי הירקות שרוצים למנוע מהם החרקים, שבזה החממה אכן מועילה כתריס נגד החרקים אבל מבחינה חקלאית יש בה חסרון, ונדמה לי שאין על כך כמעט חולק, ולדעת אגרונומים וחקלאים עדיף להם לגדל ירקות עלים כמו חסה וכדומה, בחוץ, אלא שבגלל התולעים הם מגדלים בחממה, הרי שהבית – החממה, להם לרועץ.
בכל הדרת הכבוד,
יוסף יקותיאל אפרתי
וזאת תורת העולה:
לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מותר לגדל ירקות בעציץ שאינו נקוב בחממה כאשר, א. העציצים נמכרו לנכרי. ב. מלאכות דאורייתא מבוצעות ע"י נכרים. ג. מרן זצוק"ל הנחה את ועד הכשרות ליטול מחממות רק ירקות שאין החממה משפרת את הגידול מבחינה חקלאית, הגם שלהלכה התיר לחקלאים לגדל בעציץ שאינו נקוב בחממה תוך כדי הקפדה רק על שני התנאים הראשונים.
