הבא: סימן כ"ז בשיטת מרן רבינו זצוק"ל בחממות מכתב למרן הגרח"ק שליט"א <<
שביעית סימן כ"ו
בענין זריעה בעציץ שאינו נקוב בחממות
א. דעת גדולי ישראל בחממות
הגידול במצעים מנותקים בתוך חממות, [דהיינו שפורשים יריעות ניילון על קרקע החממה כך שכל העציצים הנמצאים בה הינם אינם נקובים] הינו מהשאלות הנכבדות שנתעוררו לקראת שמיטה תשנ"ד, ויסוד השאלה הוא, הואיל ומרן החזו"א הכריע שיש מקום להקל לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש לדון מה דין זריעה בעציצים שאינם נקובים בתוך חממות, ופנינו לרבותינו להורות כדת מה לעשות. (ראה מכתבו של הגר"ק כהנא זצ"ל הליכות שדה 72).
מרנן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל ולהבחל"ח הגרש"ה וואזנר שליט"א הקלו מעיקר הדין לזרוע בשביעית במצע מנותק בחממה. אמנם הגרש"ה וואזנר שליט"א הוסיף, "מיהו לבי אנסני אם זה רצון חז"ל לעשות מזה תעשייה שלימה". (דבריהם במלואם ראה "הליכות שדה" שם והובאו לעיל בסי' הקודם).
לעומתם הבאנו לעיל שמרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל סבר שמכיון שגידול בחממה הינו כיום דרך גידול – הרי אסור לגדל ולעשות מלאכות בחממה אפילו במצע מנותק. אולם במקרה שהעציץ ותכולתו נמכרים לגוי, מותר לעשות מלאכות דרבנן ע"י יהודי וגם אין בגידולים אלו קדושת שביעית, ומלאכות דאורייתא יהיו נעשים על ידי גוי. לדברים אלו הצטרף מורנו הגרש"ה וואזנר שליט"א, בכתב ידו.
והנה כמה ת"ח שליט"א, כתבו כנגד הוראה זו – מכמה וכמה טעמים, יש מהם שגם פקפקו על ההיתר לנטיעה בעציץ שאינו נקוב בתוך בית – שהיא הוראת מרן החזו"א לחקלאים שומרי שמיטה. ונדמה כי בזה אין צריך להאריך, שהרי מרן החזו"א הי' מי שעמד מאחורי "גידולי המים" בחפץ חיים ואף השיג את הכסף למימון הדבר, וכל ההיתר היה מכיון שגידלו בעציצים שאינם נקובים בתוך בית. ומה שהיה הגידול – נעשה בצורה של "גידולי מים" בזה לא הי' למרן החזו"א ספק שדבר זה אינו סיבה להיתר (ודלא כדעת הנחפה בכסף ואכמ"ל) ויבואר להלן. אולם עיקר דברי המעוררים – כדרכה של תורה, היה בשני נושאים, הראשון שחממות אינם בית אלא יש להם דין שדה, ועוד עוררו כי יש מי שיבואו ללמוד להתיר דבר האסור. (יעויין בקונטרס שהוציא הגאון ר"ש רוזנברג שליט"א, בדבר עציץ שאינו נקוב, ובו כמה סימנים הנוגעים לענין זה).
וכבר התפרסם בערב ראש השנה (תשנ"ד), מכתבם של מרנן הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך – שהובא לעיל שהגידולים האלו כשרים לכתחילה ואין בהם קדושת שביעית.
ובאתי בזה כתלמיד הדן בפני רבותיו, לחזור על כמה וכמה מהדברים הידועים, ונקדים דעת מרן החזון איש בזה, "כי הוא בתראה ומרא דארעא דישראל ועמוד ההוראה ובפרט בדינים אלו" (הקדמה ל"דרך אמונה"), ודברי מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל המבוססים על יסוד דברי מרן החזו"א אינם צריכים לדידי ולדכוותי, אולם באשר רבים מבקשים להסבירם דבר ה' זו הלכה חזרנו על הדברים.
בטרם נבוא לגופם של דברים הננו מחוייבים בעוד הקדמה. בכמה מאמרים שנתפרסמו, כתבו כי "למעשה כמעט מן הנמנע לקיים את כל צדדי ההיתר" כלומר שאי אפשר לקיים את כל התנאים אותם הורה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ולכן יש להמנע מגידול בעציץ שאינו נקוב בחממות. ובעוניי טענה זו איננה נכונה, שאם נכון שקשה לבצע כמה תנאים בהוראות מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, על אחת כמה וכמה יש קושי לפקח על תוצרת מעכו"ם (שלא יחליפו עם תוצרת יהודית) ואם זו תוצרת אוצר בי"ד (שיהיה מנוהל כהלכה בלא מלאכות איסור ובלא סחורה) וכמובן גם בחממות בעי פיקוח והדרכה, וכללו של דבר – שאם תוצרת החממות תהיה תחת ועד כשרות שפקיע שמיה לטובה, אין כל הבדל בין זה לבין שאר דרכי פיקוח על תוצרת של שביעית.
ב. דעת מרן החזו"א בזריעה בעציץ שאינו נקוב בתוך בית
כתב החזו"א, (שביעית סי' כב אות א) וז"ל "ונראה דעציץ שאינו נקוב ועומד תחת תקרת הבית יש להקל טפי, דלא מצינו שגזרו בעציץ שאינו נקוב לענין שביעית וכו'. (וברדב"ז וכו' מבואר דא"נ אסור מדרבנן, אבל אין לנו מקור לזה בגמרא) וכו' והיכי שהעציץ בבית, את"ל דזורע בבית דרבנן י"ל דבעציץ שא"נ לא גזרו כיון דגם בזורע אינו אלא דרבנן, ואחרי שכבר הורה זקן הפאה"ש להקל אף בזורע בבית, המיקיל בעציץ שא"נ בבית יש לו במה לסמוך".
הרי דצירף החזו"א בית ועציץ שאינו נקוב, ואף על פי שכל חד בפני עצמו אינו מותר. וכלשונו לגבי בית "שעיקר יסודו של פאה"ש ז"ל… אינו מוכרע די"ל דכיון דעיקר הספק בדאורייתא – גם לדידן אזלינן לחומרא", וכן כתב גם בענין עציץ שא"נ "אבל חלילה להקל בעציץ שא"נ בחוץ" מכל מקום בהצטרף שני התנאים "המיקל יש לו במה לסמוך".
ולהלן (סי' כו אות ד' שראיתי שמציינים אותו כבתרא) כתב החזו"א "ואף בעציץ שא"נ בבית הדעת נוטה להחמיר, אלא מי שסומך וכו' דיש להם על מי שיסמכו כיון שאין עציץ שא"נ מפורש בגמ' ומה שאינו מפורש בגמ' נהיגי הפוסקים לסנף זה לקולא".
ויש מי שרצה לומר, דמכאן נראה שזו מסקנתו האחרונה של החזו"א, וכאילו יש כאן חזרה מדבריו – אולם המעיין יראה דיש דבר מאוחר טפי. שהרי סי' כו נדפס לראשונה בחזו"א על מסכת פרה שנת תרח"ץ, ומאידך החל משנת תש"ד הדפיס הרה"ח ר' זליג שפירא ז"ל "סדר השביעית" הנועד לרבים (ודבריו מוסמכים שהם דברי מרן זי"ע, וכן כותב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בהקדמה לספרו "דרך אמונה", "ובפרט אספתי מכל ספרי מרן החזו"א זצ"ל וגם מהחוברות שנדפסו בחייו ע"י הר"ר זליג שפירא ז"ל על פיו על ה' שמיטה"), ושם נאמר, "עציצים הנמצאים בבית אין בהם קדושת שביעית כלל וגם מותר לזרוע בהם ולהשקותם בשביעית". ואמנם כבר העיר הרה"ג ר"ק כהנא זצ"ל כי בסדר השביעית האחרון שנדפס בחיי מרן [החזו"א] זצ"ל בשנת תשי"ב יש שינוי ונכתב, "בעציצים שאינם נקובים הנמצאים בבית אפשר להקל, … גזוזטרא מקורה דינה כבית", והשינוי הוא בשניים, א. שההיתר הינו דווקא בעציץ שאינו נקוב, למנוע טעות, שלא יבואו להתיר גם בעציץ נקוב. ב. נאמר כי "אפשר להקל" במקום אשר נכתב "מותר". אולם אין בהם חזרה מהאמור בחזו"א סי' כב, ואדרבא, יש כאן הוראה בפירקא – דאפשר להקל אף בזריעה בעציץ שאינו נקוב. ולדעת מרן הקהלות יעקב זצוק"ל – בהוראות בסדר השביעית החמיר בהם החזו"א יותר ממה שכתב בספרו מכיון שהם מיועדים לכלל, כדי שלא יבואו לטעות בדבר, וכמו שכתב בקריינא דאגרתא (ח"א אגרת קמז), להסביר כי בסדר השביעית החזו"א החמיר בתוצרת שנשמרה בשביעית הגם שדעתו כי מעיקר הדין אפשר להקל. (וידעתי כי יבואו ויאמרו כי סדר השביעית עליו דיבר מרן הסטייפלר הינו סדר השביעית הנדפס בתוך ספר החזו"א ואנן עוסקים בסדר השביעית שפירסם ר"ז שפירא, אבל לכאורה בשניהם הכוונה היתה הוראות כלליות). ובהגלות מכתב מרן החזו"א למרן הגרח"ע (נדפס במוריה אלול תשל"ט) משנת תרצ"ז שנכתב בו, "הותר להם עציץ שא"נ תחת התקרה", הרי לנו דעתו הברורה של מרן זצוק"ל כי יש מקום להקל בזריעה בעציץ שא"נ בתוך בית.
זאת ועוד, בקיבוץ חפץ חיים גידלו בעידודו (אף בתמיכה כספית שהושגה ע"י מרן החזו"א זצוק"ל) גידולי מים וחצץ, וכאמור לעיל ידוע כי לא מחמת גידולי מים התיר מרן החזו"א את הדבר, שהרי דעתו היתה שלא כבעל הנחפה בכסף (בח"א יו"ד סי' ה) ושדה הארץ (ח"ב יו"ד סי' כה) המתירים גידולי מים, והיה משיב לשואלים שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, וברשימותיו של הרה"ג ר"מ פלס שהיה רב בישוב נתיבה (כיום הישוב יד בנימין נמצא על אדמות אלו) כתוב כי החזו"א אמר "שאין הבדל בין מים לאדמה". ועוד כתב שם בנוגע למים (כנראה הכוונה לגידולי מים) "שמענו התנגדות החזו"א בפרט שמפתחים את זה הרבה היום באמריקה", וכן מפורסם בשם שאר רבני הישובים ששאלו אותו בזה, "וידוע שהתירו של החזו"א היה מבוסס כולו על היותם גידולים בעציץ שאינו נקוב בבית" – (הרה"ג ר"ק כהנא, הליכות שדה 72). ולכן לא נכון מה שכתב בקונטרס הנ"ל "בדין עציץ נקוב בשביעית" – בהסתמך על הוראת הרב פלס זצ"ל כדלהלן, "נמצינו למדין דאף בגידולי מים אשר התיר החזו"א לקיבוץ ח"ח, היה משום חיי נפש ואעפ"כ כששמע שהדבר התחיל להתפתח חשש בזה שהוא דרך זריעה". שכביכול, החזו"א התיר גידולי מים וחזר בו, כי המעיין ברשימות הרב פלס כסדר – רואה שמעיקרא פסק החזו"א שלא להתיר גידולי מים אלא בתוך בית, וכל מה שהתיר בח"ח היה מחמת עציץ שא"נ בתוך בית, ואין ענין לגידולי מים שאותם לא רצה מרן החזו"א להתיר כשאינם בתוך בית, והוסיף חשש מכיון שיתכן שזה דרך זריעה, אבל התיר זריעה בעציץ שא"נ בתוך בית.
הרי לנו בבירור דעת מרן החזו"א שאין בה שום סתירה וחזרה, אלא שיש מקום להקל בזריעה בעציץ שא"נ בבית. אמנם כנראה חילק מרן החזו"א בין הוראה לחקלאים הנצרכים לכך שהתיר אפילו מלאכות דאורייתא בעציץ שא"נ, לבין מה שמובא בקונטרס להגר"ש רוזנברג בשם מורנו הגר"נ קרליץ שליט"א כי החזו"א מנעו מלזרוע ירק שגדל בעציץ שא"נ בבית פרטי.
ולמעשה כן הורה מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל לשואלים, כאשר נשאל בדבר טיפול בעציצים בבית, כי יש מקום להחמיר שלא לעשות מלאכות דאורייתא כמו זריעה אפילו בעציץ שא"נ בתוך הבית (כאשר אין בזה צורך מיוחד), לעומת זאת יכולים הם לעשות מלאכות דרבנן בלא שום הגבלה. והדברים עולים בקנה אחד עם הוראת מרן החזו"א, שזכיתי לשמוע ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (אלול תשנ"ג) כי החזו"א התיר להשקות בלא שום הגבלה עציץ שאינו נקוב בתוך בית (בניגוד למה שהיה מורה להאריך בגינה את מרווחי הזמן שבין השקאה להשקאה, ולצמצם הכמות).
אולם כל הדברים הללו אמורים לבן עיר שאין לו צורך לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך בית בשביעית, אולם לחקלאים קמה וגם ניצבה הוראת מרן החזו"א זצוק"ל במכתבו למרן הגרח"ע זצוק"ל כי הותר להם לזרוע בעציץ שא"נ בתוך בית.
ג. גדר בית אליבא דמרן החזו"א
אלא דעתה יש לדון בגדרי בית. ובחזו"א (סימן כב ס"ק א) כתב "וגדר בית ודאי א"צ בית שחייב במזוזה, והדעת נוטה דהעיקר תלוי בכיסוי, ואולי צריך מחיצות י' טפחים גם כן".
וברשימות הרב פלס כתוב, שהגג אסור שיהא הגשם עובר בו, [ויש להעיר דהגג שעשו בח"ח היה מ"שקי יוטה" והגשם היה עובר בו וברשימות של הרב פלס (שליט"א) זצ"ל, כתב – לא בשם החזו"א, אלא בשם הרב ממסמיה (הגר"נ כהנא זצ"ל האדמו"ר מספיקנא – בני ברק) שאולי אפשר לצרף שבגידולי מים לא דקדקו כל כך בגג ואולי בכל אופן השקים מונעים חלק מהגשם לעבור, אולם כאמור אין אלו הוראות מאת החזו"א, בפרט מה שצירף מסברא דיליה שאולי הקל החזו"א מחמת גידולי מים, אולם ככל הידוע החזו"א לא צירף ענין גידולי מים.
וכבר האריך בזה בחזו"א (מעשרות סימן ז סק"ה) "והרי אמרו בירו' העביר הסכך חייב אע"פ שהוא בית ולא עדיף מחצר, ועיקר פטור משום סכך המונע את הגשם ואת הטל ואת הרוח ואת השמש ואין זו דרך הגידול הטבעי". הרי דתפס החזו"א לדבר פשוט שהעיקר בכיסוי תליא מילתא. [והגאון ר"מ בראנדסדורפר (שליט"א) זצוק"ל האריך בביאור ענין מחלוקת אם יש בזה שם בית, ורצה לומר שבכה"ג בטל שם בית, ולא שת לבו לדברי מרן החזו"א שלא פירש כן ברמב"ם, ואכמ"ל שהרי כל דברינו הינם בבירור שיטת מרן החזו"א]. ובגדרי המחיצות, שהסתפק בהן מרן החזו"א דאולי צריך גם מחיצות י' טפחים, כתב ברשימות הרב פלס (עפ"י צילום הרשימות), "מחיצות עוד בספק – על פי הלכות שבת מספיק", כלומר אף אם צריך מחיצות לצד החומרא, סגי במחיצות המועילות בהלכות שבת – ולפי זה אף מחיצה של לבוד הוי מחיצה, כמבואר בשו"ע (סימן שסב ס"ה). ואולי לפי זה מובן מה שבקיבוץ חפץ חיים בתחילת שנת השמיטה הובעה ע"י רבני המקום המשאלה להוסיף מעין דופן ומחיצות על ידי מתיחת 4 חוטים במרחק מקסימלי של 30 ס"מ (ג' טפחים) זה מזה (לעבדה ולשמרה עמ' 197), והדברים עולים בקנה אחד עם מה שרשם הרב פלס (שליט"א) זצ"ל.
ואף על פי כן, בהוראת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל לא הקלנו בעניני עציץ בתוך בית אלא במקום שיש מחיצות ממש דאחרי שמרן החזו"א זי"ע הסתפק בזה בספרו – כן יש לנהוג לכתחילה.
והנה יש שכתבו לאסור את הגידול בחממות, הואיל ונמצא כת"י בגליונות החזו"א זצ"ל על קובץ חד"ת בית ישראל (באות לג), "מיהו י"ל בנטע כל הבית או רובו שם בית בטל מיניה והו"ל שדה וחייב במעשר, ואם אילנות לא מבטלי, זרעים מיהא מבטלי וכו'". ועל זה הוסיפו באותו קונטרס "נתבאר בדעת מרן בעל החזו"א דבזרע לכל הבית בטל שם בית מיניה והו"ל שדה". ובקונטרס להגר"ש רוזנברג שליט"א ציין דלכאורה אין הדברים עולים בקנה אחד עם מ"ש החזו"א בספרו – דלדעת החזו"א אין הדבר תלוי בביטול שם בית, וכתב הרב רוזנברג "דאולי לחזו"א תרתי בעינן שיהא כיסוי ושם דירה על המקום".
ונדמה, כי הדברים פשוטים ואין כאן סתירה וקושי, דהדעת נותנת שאין ביטול שם בית אלא כשנוטע בקרקע הבית ועל זה דיבר החזו"א אודות ביטול שם בית, ואילו עציצים המטלטלים – אינם מבטלים שם בית, ומוכרחים לומר כן שאל"כ היאך התיר מרן החזו"א את גידולי המים והחצץ בקיבוץ ח"ח, הרי שם היה כל השטח של הבית מלא חביות או בריכות, ולא היה הגג רחב מעבר לבריכות, ואם כן הרי ביטל שם בית, והיה אסור לזרוע, אלא ע"כ דבכה"ג שאינו נוטע בקרקע הבית אלא בעציצים אין שייך ביטול שם לבית. ולעצם הדבר כבר כתבנו כי מרן החזו"א זצוק"ל אף תמך כלכלית בגידולי מים וחצץ וכמו שמספר הר"ר מאיר שוורץ שעסק בגידולי חצץ (ספר לעבדה ולשמרה עמ' 95), "בשנת תשי"ב הוחלט לנסות בקיבוץ את שיטת גידולי החצץ… את הכסף הנחוץ קבלתי בחדרו של מרן מידי ר' יצחק גרשטנקורן, מרן שאל ובירר את כל פרטי השיטה". היעלה על הדעת, שמרן זיע"א ידאג לכסף עבור גידול האסור, אלא על כרחך שבעציצים ודאי לא בטל שם בית מזה. וכן שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל.
ועתה מצאתי שבחוברת של קרן הישוב שיצאה לאור עוד לפני שנת שמיטה תרח"צ כתוב "מותר לגדל ירקות בעציץ שאינו נקוב אם הוא נמצא תחת תקרה וכו'. גודל העציץ אינו מעכב ויכולים לסדר אפילו מרפסת שלמה מעציצים אלו". (ויש מקום לברר ממי הובאו ההוראות בחוברת זו, שמסתבר שיצאה בפיקוח אותם גדולי ישראל שמכתביהם מובאים שם). אלא דהם לא הגבילו את גודל העציץ ואילו ברשימות הרב פלס כתוב "כלים של מ' סאה אסורים, שלא התיר (החזו"א) שיהיו הבריכות יותר ממ' סאה". ובמושכל ראשון נראה כי דברי מרן החזו"א זצוק"ל עולים בקנה אחד עם דברי האגלי טל במלאכת קוצר (סעיף ג סק"י) שדימה כלי שאינו מטלטל לדין גג שדלעת הרא"ש הרי הוא כשדה, ואילו גדולי התורה שהורו את הוראות "קרן הישוב" ס"ל דאין בדבר זה משום חסרון.
טרם אשים קנצי למילי, אולי אפ"ל שלדעת מרן החזו"א הרי אם ברוב הבית היו עציצים גדולים שהכילו ארבעים סאה, אכן בטל שם בית, אבל אם יהיה כלי של ארבעים סאה שלא ימלא רוב הבית אפשר שמותר, ודבר זה צ"ע וההכרעה לרבותינו שליט"א. מכל מקום לדינא בהורמנא דמרן רבינו זצוק"ל אין לעשות כלים יותר מארבעים סאה וכמו שכתב הרה"ג ר"מ פלס זצ"ל בשם מרן החזו"א.
ובזה תבנא לדינא:
א. המיקל לזרוע בעציץ שא"נ בתוך בית – אין מוחין בידו.
ב. הבא לשאול, אם לזרוע לכתחילה בעציץ שא"נ בתוך בית, ואין לו צורך מיוחד בזה – מורים לו לכתחילה להימנע מזה.
ג. מותר לטפל בעציץ שא"נ בתוך בית – בלא שום הגבלה בכל מלאכות דרבנן.
ד. מותר לחקלאים לזרוע בעציץ שא"נ בתוך בית לצורך פרנסתם ולצורך אספקת תוצרת חקלאית.
ה. עיקר דין בית – בכיסוי תליא.
ו. מרן החזו"א הסתפק אם צריכים מחיצות י' טפחים.
ז. ברשימות הרב פלס משמע שסגי במחיצות המועילות לשבת.
ח. על פי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, בית הוי רק אם יש לו מחיצה גמורה של י' טפחים.
ט. זרעים בעציצים אפילו בכל הבית – אינם מבטלים שם בית מיניה.
י. הכלי בתוך הבית צריך להיות קטן מארבעים סאה.
למרות האמור לא התיר מרן הגריש"א זצוק"ל לגדל במצע מנותק בחממות, אלא רק אם נמכרו העציצים לגוי ואז מותר ליהודי לבצע מלאכות האסורות מדרבנן, ואילו מלאכות האסורות מה"ת יעשו על ידי גוי.