הבא: סימן כ"ו בענין זריעה בעציץ שאינו נקוב בחממות <<
שביעית סימן כ"ה
דעת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל בענין חממות
בדבר אשר נשאלתי ע"י ת"ח, לברר מקחו של מרן רבינו הגרי"ש זצוק"ל בענין ה"חממות" – בענין זה עסקנו בהדרכת מרן רבינו זצוק"ל, במשך כמה וכמה שמיטות ואף הרבה מהדברים שכתבנו בהסבר הוראותיו עברו ונקראו על ידו עובר לפירסומן, והנני לבקשתו לברר הדברים.
א. דעת רבותינו גדולי הדור
בערב שמיטה בשנת תשמ"ו, ואח"ז בשנת תשנ"א פנה הרה"ג ר"ק כהנא זצ"ל בענין גידול בעציץ שא"נ בבית (חממות) בשביעית, לשלשה מגדולי ישראל, הלא המה מרנן רבינו הגרי"ש והגרשז"א זצוק"ל ולהבחל"ח מרן הגרש"ה וואזנר שליט"א, ובאו על כך בתשובותיהם בכתב.
מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל כתב וז"ל: "אילו היינו פוסקים ששביעית בזה"ז הוא מדאורייתא הייתי חושש קצת אם רצוי לקבוע לרבים לזרוע לכתחילה בחממות של זמננו אשר כן הוא ממש דרך הזורעים (אם גזוזטרא לא מקורה לא חשיבי בית או ספינות גוששות כ"ש חממות). אך כיון דלמעשה סומכים על הפוסקים ששביעית בזה"ז רק מדרבנן, לכן חושבני שנכון מאד לקבוע את הדבר למעשה, וכמו"ש כת"ר, יחד עם צירוף של עציץ שאינו נקוב, גם לענין ד' העבודות וקדושת הפירות.
ביקרא דאורייתא ובכבוד רב
שלמה זלמן אויערבאך"
מרן הגרש"ה וואזנר שליט"א, השיב במכתבו (י' סיון תשנ"א), "דעתי העניה, אם זורעים בעציץ שאינו נקוב באמת ותוך הבית יש לסמוך להקל ובפרט אם ננקוט כדעת הסוברים דשביעית בזה"ז דרבנן, ובחממות אם עשויין כעין בית דהיינו לכל הפחות גובה עשרה טפחים ויש גם מחיצות ה"ז בית". אלא דהוסיף שם "מיהו לבי אנסני לספק אם זה רצון חז"ל לעשות מזה תעשיה שלמה של גידולי שנת השביעית". [וראה להלן מכתב נוסף ממרן הגרש"ו].
ב. דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
אמנם מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ס"ל דאי אפשר להקל גם בזה"ז לזרוע בעציץ שא"נ בחממות וכך נצטויתי להשיב להשואל זצ"ל וכפי שפורסם בהליכות שדה (גליון 72), בזה הלשון:
"ב"ה תמוז תנש"א
מזה זמן כשהחל הגידול בחממות, דנו בענין לפני רבינו הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל], ואף לאחרונה פנה הרה"ג רבי קלמן כהנא (שליט"א) [זצ"ל] להגריש"א בשאלה של גידול חממות בשביעית להלן תמצית הדברים לדעת הגריש"א:
א. את הספק בירושלמי (ערלה פ"א סוף ה"ב) אם יש דין שביעית בבית, ניתן לפרש בשני דרכים. הדרך הראשונה, כל הספק הוא דווקא בבית שהנוטע בו צמחים "הם במצב בלתי טוב ורצוי" (כלשון החזו"א סי' כ) אבל בבית הנבנה לגידול צמחים והדרך לגדל בו צמחים, אין ספק דחשיב שדה מדאורייתא. אולם ניתן לפרש את הירושלמי בדרך אחרת, שהירושלמי הסתפק מלשון הכתוב "שדך" שכל מקום מקורה שיש לו דפנות חשיב בית ופטור משביעית, הואיל והתורה מיעטתו ללשון שדה. ובכלל זה אף חממה – שאינה קרויה שדה.
ב. גם אם נסביר את הירושלמי בדרך השניה, לא מסתבר דיהא מותר לזרוע לכתחילה בחממה, שהרי כל דבר שהוא דרך עבודת שדה וכרם אסרו חז"ל בשביעית. וגידול בחממה הינו דרך גידול רגילה, לכן יש לחוש לכך שגידול בחממה אסור מדרבנן.
ג. אמנם יש מקום לדון להקל עפ"י החזו"א, במקרה שהחממה אינה מועילה ואין זה דרך גידול (כגון, גידול בקיץ, כאשר הדרך היא להסיר הגג – בגידול שהגג מפריע לו). הרי החממה הינה כבית רגיל ואז יש מקום להקל לזרוע בתוכה". ע"כ.
ג. הוראות מרן רבינו לזריעה בחממות
והנה כשקרבה שנת השבע (תשנ"ד) שבנו לדון לפני רבינו בענין החממות, וזכינו לקבל ממנו הוראות בענין ואף פרסמנו דברי רבינו בהליכות שדה (גליון 78) וכדלהלן:
"פסק רבינו (שליט"א) [זצוק"ל] להקל לגדל בחממה בתנאי שימכרו העציצים שאינם נקובים שבתוך החממה לנכרי, ולאחר המכירה זריעת הירקות והשתילים תיעשה ע"י גוי, ואילו מלאכות דרבנן מותר לעשותם גם ע"י יהודי, וטעמו דהואיל ומוכר לגוי עציצים שאינם נקובים אין בכך משום סרך של איסור לא תחנם שהרי מוכר דבר שאינו מחובר לקרקע. (ואף במכירה של עציץ נקוב יתכן ואין איסור לא תחנם כמ"ש במעדני ארץ שביעית בקובץ הערות סימן ד, ושב וכתב כן בשו"ת מנחת שלמה סוף סימן מ. אמנם בנ"ד דהוי עציץ שאינו נקוב ודאי שאין בזה סרך של איסור לא תחנם). במכירה זו אין חסרון של גמירות דעת, דודאי אם הגוי ישלם לו כל הסכום של העציצים יסכים שהגוי יטלם, ואין זה דומה למכירת הקרקע לא"י דבליבו ובלב כל אדם אין שום מחשבה למכור, מה שאין בנ"ד, אלא דהואיל וחיישינן שאם המוכר אינו שומר תורה ומצוות הרי היא ככל מכירה שיתכן ויש בה חסרון של גמירות דעת (וכמו שביארנו בדין מכירת חמץ) לכן ראוי שתהא מכירה זו תקפה גם עפ"י החוק.
לגבי קצירה ואסיף הפירות אף שיש לדון דהואיל וגדלו הירקות בעציצים של עכו"ם, אין מקום לאסור הקצירה ע"י יהודי שהרי קצירה בשביעית אסורה בתורת בעלים, ובכה"ג שהעציצים שייכים לגוי מותר, (וכמ"ש במשפט כהן סי' סז, ובמעדני ארץ שביעית סימן ב), אמנם להלכה פסק מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל] שגם הקציר יעשה ע"י גוי, ולאחר מכן יכולים לסחור בירקות אלו שאין בהם קדושת שביעית".
והוספנו שם מה דתבנא לדינא אליבא דמרן רבינו זצוק"ל, וכדלהלן:
א. הואיל וגידול בחממה בזמנינו הינו דרך גידול רגילה אין להקל לזרוע בחממה, ואפילו אם נאמר שנתמעטה חממה מכלל שדה הרי יש בכך משום עבודת שדה וכרם האסור מדרבנן, ולכן אסור לזרוע אפילו בעציץ שאינו נקוב בחממה, ואפילו בחבל גוש קטיף.
ב. יש מקום לדון להקל לזרוע בחממה גידולים שאין החממה מועילה להם, כגון, חלק מגידולי קיץ אשר רצון המגדלים במקרים אלו להסיר את הגג, והחקלאי משאיר את הגג רק מחמת שנת שמיטה.
ג. גידולים אשר מבחינה חקלאית אין הגג להם לתועלת, אולם מבחינה אחרת משאירים את הגג, כגון גידולי ירקות ללא תולעים שהמבנה משמש כתריס בפני המזיקים – יש להסתפק בכהאי גוונא אי אמרינן שזו היא מלאכת שדה וכרם הרגילה מכיון שרבים נוהגים לגדל בחממות אלו, או דילמא מכיון שכל השארת הגג לצורך מניעת מניעת מזיקים הרי זה בבחינת גידול בבית רגיל.
ד. מותר למכור את העציצים שאינם נקובים הנמצאים בחממה לגוי והזריעה תעשה ע"י גוי ואז מותר ליהודי לעבוד בעציצים אלו במלאכות דרבנן, ומלאכת קצירה יעשה ע"י גוי ואין בגידולים אלו קדושת שביעית.
ה. להאמור לעיל, אין בכך שהחממה היא בגוש קטיף קולא או חומרא, ואסור לזרוע בעציץ שא"נ בחממה בגוש קטיף ומותר למכור עציצים שאינם נקובים בחממה ולזרוע ע"י גוי, בכל מקום בארץ ישראל".
על הוראה זו של מרן זצוק"ל הוסיף מרן הגרש"ה וואזנר שליט"א את השורות הבאות, וכפי שפורסם שם בהליכות שדה:
"ב"ה, הוראה זו שיצא מפי הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל] דברי טעם הם – הואיל שיש חממות – וגם עציצים שאינם נקובים – וגם נמכר במכירת אמת לגוי לא רק לפנים – וגם אין חשש שלא תחנם – וא"כ אין הדברים נוגעים למה שאסרו גאוני דור שלפנינו ואנו מחזיקים אחריהם בענין איסור המכירה. מאד צריך זהירות יתירה והשגחה שהדברים ישארו כך ולא יוסיפו ללמוד קולא.
ע"ז בעה"ח מצפה לרחמי ה'
שמואל הלוי וואזנר"
הנה הסכימו מרנן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ולהבחל"ח הגרש"ה וואזנר שליט"א לענין מכירת העציצים לגוי, ולהתיר מחמת זה גידולי חממות, ובהוראותיו של מרן רבינו פורטו המותר והאסור (סעיף ד).
כמו"כ בערב ראש השנה שנת השמיטה תשנ"ד פורסם בעיתון, מכתב ממרנן הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך זצוק"ל אודות הגידולים שהיו אז בגוש קטיף, תחת הכותרת "הלכה ברורה" בזה"ל:
"בס"ד יום ג' כ"ח באלול תשנ"ג
הננו לפרסם בזאת דעתנו שירקות העלים הגדלים במצעים מנותקים בחממות גוש קטיף והעומדים תחת פיקוח תלמידי חכמים ויר"ש, הינם כשרים לאכילה לכתחילה ללא חשש שביעית, אין בירקות אלו קדושת שביעית.
שלמה זלמן אויערבאך
יוסף שלו' אלישיב".
ומכיון שהוראות רבינו היו כאמור לעיל, נצטוו המפרסמים להוסיף בשולי המכתב את השורות כדלהלן:
"לדעת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל] יש צורך בכמה תנאים הלכתיים כפי שפורט ב"הליכות שדה 78" אב תשנ"ב, ואכן בחממות אלו מקוימים כל התנאים. תוספת זו נכתבה בהוראת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל]".
ולמען הסר ספק, יש לציין כי היו שרצו לצרף צד להיתר שמא גוש קטיף אינו בגבול עו"ב, וכאמור מרנן הגריש"א והגרשז"א לא צירפו ענין זה (וכבר נתפרסמו הדברים באותה תקופה במכתב הרה"ג רי"מ שטרן בהמודיע תמוז תשנ"ג).
הרי לנו דברים מפורשים וברורים, דלדעת מרנן הגריש"א והגרשז"א גידולים אלו אין בהם קדושת שביעית, ולדעת מרן רבינו זצוק"ל יש צורך להוסיף ב' תנאים האחד – מכירת העציצים לגוי, והשני שביצוע מלאכות דאורייתא יעשה רק ע"י נכרי, ולדעת מרן רבינו הצטרף בכ"י גם מרן הגרש"ה וואזנר שליט"א.
ד. פרסומים שאינם נכונים בדעת מרן
אכן לפני רבות בשנים ראיתי קונטרס בענין חממות אשר מובא שם בסופו תשובות "מאחד מתלמידי החכמים שליט"א", שכתב דברים שאינם נכונים בדעת מרן רבינו זצוק"ל, ויסוד דבריו הוא ביאור דעת מרן מתלמיד חכם אחד, שישב אצל מרן זמן קצר מאוד (כמה דקות) ומזה למד דעתו של מרן שכביכול סבר רבינו שיש בגידולים אלו הגדלים בחממות בתנאים האמורים קדושת שביעית. ויש להתפלא היאך הסיק כן אותו ת"ח, והלא היו ויש עדים נאמנים עמנו, כמה וכמה ת"ח (ביניהם הגרח"ש קרליץ זצוק"ל) שדנו בנושא לפני מרן כמה וכמה פעמים, ובכובד ראש שמעו כל דבריו, ולא זו בלבד אלא זכינו שנתפרסמו הדברים בחיי חיותו במאמרים בכתב, ואחרי זה נתפרסם גם מכתבם (הנז"ל) של מרן רבינו יחד עם מרן הגרשז"א זצוק"ל ופירשו דעתם שאין בגידולים אלו קדושת שביעית, ופלא וצער יש על פירסום זה שמקורו הוא ממה שאותו ת"ח היה אצל מרן זצוק"ל וראה מרן שהוא עומד בדעתו, ודרך מרן זצוק"ל היתה ש"אין דרכו לבוא בויכוחים" – ואף ל"מנוע מלהשיב" (ראה אגרות חזו"א ח"ב מכתב כא) – רק השיבו לשיטתו "הרי אתה מודה שאין בזה איסור ספיחין". והלך אותו ת"ח ופירסם שלדעת מרן יש בגידולים אלו קדושת שביעית, ומרן הגרי"ש התיר רק איסור ספיחין. ומזה נסמך בעל הקונטרס הנ"ל לכתוב "הנה נביא בזה לתשובתו של וכו' אשר מבאר היטב דעתו של הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל בנידון", שכאילו מרן רבינו זצוק"ל ס"ל דיש קדושת שביעית בגידול בעציצים שאינם נקובים בחממות. ודברים אלו פורסמו בעת שזרח אור עולם עלינו, והילו נרו על ראשינו וכבר בשעתו כתבנו שאילו חפץ בעל הקונטרס באמת לדעת אמיתת דעת רבינו בזה – הלא יכול היה לבוא בעצמו לשאול לרבינו זצוק"ל. ועוד היאך הגיע הכותב למסקנה וכותב "הנה נתבאר לנו באר היטב בדעת הגרי"ש אלישיב (שליט"א) [זצוק"ל], שמה שהתיר אינו אלא משום שעת דחק וכמוש"כ וכו'. במכתבו הנ"ל שאף שאיכא מעליותא דיש בזה משום מניעת תולעים מ"מ מן הראוי להימנע מזה, ועוד נתבאר לנו דכל ההיתר אינו רק לענין ספיחין דליכא לגזירת ספיחין בפירות של הגוי אמנם קדושת שביעית יש בזה". וכאמור דברים אלו אינם נכונים ואין טעם להאריך בזה עוד, אחרי שהוראות רבינו בזה פשוטות ומפורסמות.
אחרי כותבי הנ"ל ראיתי בצער כי גם כהיום (שנת השמיטה תשע"ה) עדיין מובאים דברים אלו שאינם נכונים. והנה דרכה של תורה לדון ולברר אורחותיה, וודאי מותר להעיר ולהאיר אף על דבריו של גדול הדור, אבל פשוט שחייבים להקפיד שלא להעתיק ולפרסם דברים שאינם נכונים בשם מרן רבינו זצוק"ל, ובפרט כאשר אפשר לבררם בקל.