הבא: סימן כ"ה דעת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל בענין חממות <<
שביעית סימן כ"ד
האם מותר לזרוע בבית ובחממות בשנת השמיטה?
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.
לדעת רוב הפוסקים, אסור לזרוע בבית בשנת השמיטה. לגבי חממות, הדין נלמד מדין בית. בנוגע לעציצים שאינם נקובים, הדעה נוטה להחמיר ולאסור מלאכות שביעית, אך במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, יש על מי לסמוך להקל. יסוד הדברים נלמד מהירושלמי במסכת ערלה, שם נסתפק האם יש דין שביעית בבית. הרמב"ם אינו מזכיר זאת בהלכות שמיטה ויובל, אך פוסקים רבים, כגון הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל ומרן החזו"א, סוברים שיש לאסור זריעה בתוך בית, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, בשל ספק דאורייתא שיש לילך בו לחומרא. גדרי הבית תלויים בכיסוי ואולי גם במחיצות י' טפחים. בדין עציצים, עציץ נקוב נחשב כקרקע, ואילו עציץ שאינו נקוב אינו כקרקע, אך הרדב"ז והחזו"א נוטים להחמיר ולאסור בו מלאכות שביעית מדרבנן. עם זאת, במקרה של עציץ שאינו נקוב בתוך בית, שבו יש שני ספיקות (דין הבית ודין העציץ), כתב החזו"א שיש על מי לסמוך להקל, כיוון שדבר שאינו מפורש בגמרא נהגו הפוסקים לצרף כסניף לקולא.