שביעית סימן כ"ג

הבא: סימן כ"ד בענין בית וחממות <<

שביעית סימן כ"ג

תוספות לענין הגבולות

הנה מחמת שבמהלך הבירורים אודות הגבול המזרחי דרומי של ארץ ישראל היו שבקשו לאסור מה שנראה כמותר בטענה של העדר יכולת לקבוע את הגבול באופן מדויק, ומשום כך גם מקומות אלו נכנסים בבית הספק. וא"כ לשיטתם גם אותם מקומות שהותרו על ידי מרנן החזו"א והגרי"ש אלישיב זצוק"ל אף הם היו צריכים להיות בכלל הספק, שהרי לא הותרו מחמת קביעת מקום הגבול. אלא שדבר ברור הוא שלא הכניסו בבית הספק להחמיר כל מקום שהיה ברור להם שהוא מחוץ לגבולות הארץ. ובענין זה נביא כמה דברים.

א. מכתב הגאון הגדול ר' יהודא שפירא זצ"ל

"ומכל מקום בסמוך לקו הגבול מזרחית דרומית יש להניח שלא היתה בליטה יותר ממאה ק"מ, כי אלו כן היה ראוי להאריך בתורה את עיקר גבול המזרחי, ומ"מ גם זה אין בטוח לגמרי כי יתכן כי רצועה נפקא, וכענין שאמרו בעכו עד כזיב, וכיון דעיקר קו הגבול של דרום הוא קרוב יותר בליטה זו מתפרשת כקו דרומי, ומ"מ יש להקל בו בשעת הדחק, וע"ז סמכנו".

הנה מכתב של אחד מגדולי תלמידי החזו"א ודעתו ברורה לחלק שאי אפשר לקבוע גבולות וכמו שהוא מאריך במכתב, אלא כאשר יש בירור שלילי כלומר שברור הדבר ששטח זה ודאי נחשב כחו"ל ניתן להתיר, ואין באים לומר היאך נתיר מאה ק"מ ואולי צריך להתיר תשעים ואולי מאה וחמש, ולקבוע מחמת כן שכל מקום יש לאסור.

ב. חלוקת הנגב לצפון ודרום

בשנת תש"מ וכן בתחילת תשמ"ז היתה שמועה בשם ת"ח אחד ששאל לחזו"א בשנת תשי"ב עד היכן צריך להסתפק בגבול ארץ ישראל, והחזו"א חילק את הנגב לשני שליש שהוא בכלל הספק והשליש האחרון אין להסתפק בו דהוי ודאי חוץ לארץ, ובשנת תשמ"ז ניסו כמה וכמה לברר את מקור השמועה, ובן היתר פניתי לת"ח חשוב אחד ששמועה זו כפי הזכור נאמרה בשמו, והוא לא אישר את הדבר, ושבתי למרן רבינו הגרי"ש זצוק"ל ואמר שמכיון שכך, לא להזכיר ענין זה כשאנו דנים אודות היתר המקומות הסמוכים לאילת, הואיל ולא נתבררה השמועה באופן ודאי.

אמנם נמצא בידי כתיבת יד שכתב בזמנו עד אחד (הגם שכתב דבריו אחרי הרבה שנים מהמעשה) וז"ל: "בשנת תשי"ג (בערך) נקראתי לשרת באילת (בצבא). נכנסתי לרבי, ראש ישיבת "תפארת ציון" הגה"צ הרב גרשונוביץ זצ"ל (ה"ז'בלינקע רב") לקבל ברכתו.

שאלני: איפה אתה משרת?

עניתי: באילת, ועוסק שם בעניני כשרות הבשר וניקור חלק קדמי.

אמר לי: פארט און טוטס אין כשרות, אבער איך בעט אייך אז איר זאלט נישט פארן קיין טיולים, ווייל דער "חזון איש" פאסקנט אז 36 ק"מ פון באר שבע איז חוץ לארץ, און מדארפט נישט מאכן קיין טיולים אין חוץ לארץ, און פארט געזונטער הייט". [אמר לי: תיסע ותעסוק בכשרות, אבל אני מבקש ממך שלא תיסע לטיולים, בגלל שהחזו"א פוסק  ש – 36 ק"מ מבאר שבע זה חוץ לארץ, ולא צריך לעשות טיולים בחו"ל, ותיסע לבריאות].

אם עדות זו היתה מתקבלת, הרי רוב הנגב היה בכלל חוץ לארץ, אלא שכמובן צריך להדגיש שיתכן והוראה זו הינה לחומרא שלא לצאת מחוץ לארץ ישראל, דרק משיעור זה ואילך מתחיל הספק (על אף שלשון המעיד היתה שהדברים נאמרו באופן ודאי). ומכל מקום הבאנו שני דברים אלו רק לסבר את האוזן ולחזור ולהדגיש דבדיון על הגבולות ישנם שני נידונים, האחד, זיהוי הגבולות ומקום הספק, והשני, מקומות שלא מסתבר שיש עליהם ספק שהם מארץ ישראל.

ג. בענין מפת מרן הגרח"ק שליט"א

כבר הובא לעיל דעת מרן רבינו הגרי"ש זצוק"ל ד"אמנם הדברים (של מרן הגרח"ק שליט"א) בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים וכו', עם כל זאת להורות עפ"ז הלכה למעשה הלכה ומורין כן, לע"ד אכתי מידי ספיקא לא נפקי עד יבוא ויורה צדק". והובא לעיל גם מש"כ בהורמנא דמרן רבינו זצוק"ל למרן הגרח"ק שליט"א. והנה באותה תקופה (תשנ"ה) היה ת"ח חשוב שכתב כמה מכתבים בענין למרן הגרח"ק שליט"א, ואף העביר מכתביו למרן רבינו הגריש"א זצוק"ל, ובתוך הדברים ביקש גם לטעון שענין זה שהנהרות מקיפין וסובבין מבואר בפרקי דר' אלעזר (פרק יא) "שמימי הירדן סובבין לכל ארץ ישראל חצין למעלה מן הארץ וחצין למטה מן הארץ". וע"ז השיבו מרן הגרח"ק כדלהלן: "כלל גדול בידינו שאין להוציא דברי חז"ל מפשטן בלי הכרח, ופשטות מקיפין וסובבין הוא על האדמה ולא תחת האדמה, ופדר"א ענין אחר הוא שהירדן עצמו מקיף את כל א"י וע"ז אמרו בהדיא שחלקו מתחת האדמה וזהו בצפונו, אבל בגמ' אמרו ד' ימים וז' נהרות (ולא אמרו הירדן עצמו מקיף) וע"כ דכוונתן על האדמה, וכיון שלא מצינו נחל אחר בדרום ע"כ שנחל צין הוא גלגולו של הירדן וחז"ל כללהו כאן בירדן, ואף שיתכן שבמקומות שנפסק קצת מחובר עכ"פ תחת האדמה ורובו מקיף על האדמה מקרי מקיף אבל לפרש שכל צד דרומי תחת האדמה זה לא יתכן".

הרי לנו דנקט הגרח"ק שליט"א לדבר פשוט שודאי הגבול עובר בתוואי קרקע מסויים, ומן הגמ' מוכח שזה עובר בנחלים ובנהרות, אלא דמרן רבינו הגרי"ש נסתפק אודות זיהוי המקומות שנקבעו במפה של מרן הגר"ח, אבל לו יצויר שאנו באים לדון על אזור שברור לנו ששם עובר הגבול (ובכ"ש אם באים לדון במקום שהוא מחוץ לגבול, ובאותו אזור יש לנו תוואי קרקע מובהק כמו נחל) הרי ודאי שהגבול עובר בתוואי קרקע מובהק כנחל וכדומה, ומעתה אם אנו באין לומר ולדון אודות אזור המעלה ה- 30º הרי אין באותו אזור תוואי מובהק אלא המשכו של נחל הערבה, ולכן ברור דאם ידוע לנו שאזור המעלה ה- 30º (חממות לוטן) הוא בודאי מחוץ לגבול, ושם אין סימון שטח אחר אלא המשך נחל הערבה, וכמו שביארנו למעלה דחייב להיות באזור גם סימון לגבול המזרחי, בודאי שלכל היותר ניתן להרחיב את הספק לכל השטח שהוא למעלה מגבול המעלה ה- 30º ומערבית לנחל הערבה עצמו, אבל מזרחית לו פשיטא שהוא חוץ לארץ.

ד. גבול המעלה השלושים

מכיון ששמענו ממרן רבינו זצוק"ל שלא להקל צפונה מן המעלה ה- 30º, פשיטא ואין צריך לפנים שכדברי רבינו מרן זצוק"ל כן עשינו ובעזה"י נעשה. אמנם  הכותב (הנז"ל) שהביא דחייבים להחמיר בגלל שרטוט הגבול להבנתו עפ"י הכפתור ופרח, ולדעתו אף ממזרח לנחל הערבה יש להחמיר, אף אתה אמור לו לשיטתך אין שום סיבה להחמיר באיזור יהל ואף למעלה מזה. ושתי סיבות לדבר, הראשונה הלא ביקשת להחמיר צפונה מקו 30º והנה רוב מקומות אשר מצוינים ע"י הכפו"פ בין המעלה ה- 30º ל- 35º הינם צפוניים מן המעלות המקובלות בימינו. והסיבה לכך הינה כי כידוע מעלות הרוחב היו בשימוש כבר בתקופה הקדומה ואף הכפו"פ מזכיר שהשתמש בספרו של בטולמיס (חכם יווני שהוא בן תקופת התנאים, ראה כפו"פ מהדורת בית המדרש ח"א עמ' שיב ואילך), מכל מקום רוב המקומות המזוהים על ידי בעל הכפו"פ תוך כדי ציון קוי רוחב הינם מקומות שלפי המדידות בזמנינו הם במעלה דרומית יותר (ובחלק גדול מן המקרים השינוי הוא בערך של חצי מעלה ואף יותר),  ראה מה שכתב בכפו"פ פ"ט (מהד' בית המדרש עמ' קע) לגבי טריפולי (טראבלס), ובפ"ז (עמ' קמז) מה שהביא בשם בטולמיס, ובפ"ו (עמ' קכג) לגבי הר הלבנון, וראה שם מה שהעירו בזה. ומעתה מעלת ה-30º  של הכפו"פ אמורה להיות צפונה יותר, (אמנם יתכן ושינוי המעלות נובע כי כיום כלי המדידה מדייקים יותר, ואולי גם שינוי הסימון של קוי הרוחב על כדור בניגוד למה שהם סימנו על "מפה ישרה" גורם לשינויים אלו), ואם כן המקומות הנידונים כיום הם בגובה עשירית המעלה יותר מהמעלה ה- 30º. ומסתבר שלפי מהלך זה יהיו מקומות אלו דרומה מהמעלה ה – º30 לפי הכפתור ופרח. והטעם השני הנה בכל המפות שכתב אביו הרב דן שווארץ שליט"א (גם מה ששלח לי) הוא משרטט קו ממקום שהוא סובר לקובעו כמעלה עקרבים (וכבר הערנו ששיטתו זו – לא שמענו מרבותינו זיע"א ולהבחל"ח לחוש לה) עד למקום שקבע שהוא קדש ברנע, וקו גבול זה עובר 16 ק"מ צפונה מיהל, וא"כ שאל אביך ויגדך כי לדעתו גם צפונה מקו השלושים הוא חו"ל וק"ו מעבר לנחל הערבה מזרחה במקום שהוא בגבול של ה"מעלה השלושים ועוד עשירית המעלה" לא נמצא מי שיגיד שמקום זה ספק ארץ ישראל הוא. אמנם לדידן שאין אנו סומכים על שירטוטי הגבולות אין לנו נפקא מינה בזה, וכל שהוא צפונה לא ניטול תוצרת כהוראת מרן רבינו זצוק"ל.