הבא: סימן י"ז נטילת תוצרת מגבול עו"מ וקביעת גבול עו"מ <<
שביעית סימן ט"ז
עוד בענין הנ"ל מכתב למרן הגרח"ק ותשובתו
בס"ד, ד' כסלו תשנ"ד
למע"כ מורינו
הגר"ח קניבסקי שליט"א
אחדשכהדר"ג בכה"ר
מכיון שלא זכיתי לראות את כהדר"ג בחתונת בן הרב ר' אברהם [זצ"ל], יורשה לשאול ממעכהדר"ג כמה שאלות,
א. אחרי שאנו נוטלים תוצרת מהמקומות הסמוכים לאילת, כפי שיש מסורת בע"פ ממרן [החזו"א] זצוק"ל – האם להפריש שם תרו"מ כדין ארצות הסמוכות, או שבאו הרובים [תוס' חולין ו ע"ב בד"ה והתיר] וביטלום.
ב. דאתינא להכא, הנה כהדר"ג העיר בזמנו שמהרמב"ם בהל' קידוש החודש (פי"ח הט"ז) אי אפשר לומר שהדברים נאמרו לגבי גבולות הארץ אלא רק לגבי קדה"ח וא"א להוכיח מכאן. והנה בספר כפו"פ (פרק ט) בלימוד גבולות אר"י לשיטת רבי יהודה תפס לדבר פשוט שמקור הדברים הוא מהרמב"ם הנ"ל.
ג. רצה מישהו להביא ראי' וכמדומני שכבר שמעתי או ראיתי ראיה זו – ממכות (דף ט ע"ב), ושלשת שיהיו משולשין שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם וכו'. (ופירש"י שמתחלקת הארץ חלקות רחבה של אר"י לארבעת רבעים וכו') והנה שכם וחברון ידוע מקומם, וכמדומני שהמרחק האוירי משכם לחברון הינו כמחברון לאיזור נחל צין, וגם אם ירצו לומר שענין החלוקה של אר"י לרבעים איננה בקו אוירי אלא עפ"י המרחק בדרכים (וקווי הגובה, והשטחים) הרי מסתמא לא מתארכת הדרך בהרבה. וא"כ יש מכאן ראי' לדברי כהדר"ג בדבר נחל צין.
תשובת מרן הגרח"ק שליט"א בכתי"ק
א. האחרונים כתבו שלא נהגו היום להפריש ממקומות הסמוכים, ומ"מ המפריש תע"ב.
ב. מה שהביא הכו"פ כנראה אסמכתא בעלמא.
ג. יפה כתב (או שיש לדון שהרי קפצה א"י ויתכן שלא בכל המקומות קפצה בשוה).
בענין הנ"ל – בחודש מנ"א התשנ"ד ביקשו להביא קמיה מרן רבינו הגרי"ש אלישיב ראיה לגבי גבולות הארץ מדברי הגמ' שערי מקלט היו משולשין, כדכתוב בתורה ושלשת את גבול ארצך. והשיב שאי אפשר להביא ראיה שהרי זו ארץ הצבי, וכוונת מרן לדברי חז"ל (גיטין נז ע"א) מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שישובין עליה רווחא. אחרי זה ראיתי שמביאים דברי מהר"א חבר (אור תורה, נדפס באוצרות ריא"ח עמ' ז) "ארץ הקודש היא בטבעה הלא מצער היא, אבל מתרחבת ומתגדלת לפי רוב היושבים בה ולפי ערך קדושת העם היושב בה".