הבא: סימן ע' גדר ניחום אבלים <<
יו"ד סימן ס"ט
בענין המתאבלים עמו
במענה לשאלתך – האם אכן ניתן היום להקל בדין מתאבלין עמו, וגם אם צריך להחמיר האם יכול להקל בעיר אחרת. הנה הלכה פסוקה (סי' שעד סעיף ו) שכל מי שמתאבל עליו מתאבל עמו – חוץ מאשתו. אמנם דעת הרמ"א דמכיון שאבילות זו לכבוד האבלים נהגו כולם למחול, ומסקנת דבריו, לנהוג קצת אבילות, היינו שאין רוחצין ואין משנים קצת הבגדים כמו בשאר שבת. וגם אין נכנסים לסעודה (כמובא בש"ך סק"ז).
הן אמנם מובא בספרי חכמי זמנינו דהגרצפ"פ זצ"ל סבר דאפשר להקל בדין המתאבלים עמו (ראה פני ברוך עמ' 12 מ"ש בשם הגרא"י זלזניק זצ"ל בשם הגרצפ"פ זצ"ל) וכך גם שמעתי ממרן שליט"א דהגרצפ"פ זצ"ל הורה לקולא, אמנם דעת מרן שליט"א דיש לנהוג כמובא בשו"ע, ולנהוג קצת אבילות ומותר לרחוץ אבר אבר במים פושרים (וכמדומני שבשו"ת שבו"י ח"ג סי' צח נראה שהיקל אף לרחוץ כל גופו בפושרין, ובזה שמעתי ממרן שליט"א שלדעתו אין להקל לשטוף כל גופו בפושרין אם לא בשעה"ד).
ולענין להקל בעיר אחרת יעויין בפתחי תשובה (סי' שעד ס"ד) שיש משמעות להקל כשהאבלים במקום אחר – אמנם ממרן שליט"א שמעתי דאפילו הוא בעיר אחרת צריך לנהוג בדינים אלו (כמדומני שלשון רבינו שליט"א – דאין חילוק אם האבל בת"א והוא בירושלים לבין אם הוא במאה שערים והאבלים יושבים בגבעת שאול) מפני שלדין זה חשיב כבמקום אחד, אולם אם המתאבלין עמו נמצאים בארץ אחרת יכולים להקל.
