הבא: סימן ס"ה קבורה ליד מקום גניזת ס"ת <<
יו"ד סימן ס"ד
בענין קבורה בקומות ובגדר קברי אבות
אודות מה שמצוי כיום שקוברים המתים בקומות, כבר נודע בשערים תשובת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א להר"ר שלו' שכנא רותם ז"ל יו"ר ח"ק קהילת ירושלים (קובץ תשובות ח"ב סי' ס"ד) בו כתב דעל הח"ק להמשיך ולקבור כרגיל ולא להסכים לקבורה בקומות, ועליה אף להעדיף הרחקת מקום הקבורה מהעיר ובלבד שלא יקברו בקומות. ושני טעמים כתב מרן שליט"א להוראה זו, האחד דמובא בגמרא (סנהדרין מו ע"ב) דקבורה משום כפרה וכתב רש"י דהכפרה היא כאשר "מורידים ומשפילים אותו בתחתיות". והטעם השני מפני שהוא שינוי מהמנהג המקובל, ושינוי מנהג בעניני קבורה הינו חמור משאר מנהגים (עי"ש).
ולכאורה יש נ"מ בין שני הטעמים דלהטעם הראשון יתכן דאם אינו קוברו בתחתיות ארץ הרי זה חסרון בקבורה ואולי חשיב כמו קובר בארון דמבואר בשו"ע (סי' שס"ב) דלא חשיב קבורה, ועפ"י זה אסור לקבור בקומות. אולם להטעם השני באם וכאשר יהיה מחסור במקומות קבורה אפי' בריחוק מן העיר (בניגוד למצב העכשוי בו יש מקומות בריחוק מקום מהעיר) הרי יהיה מקום להתיר בדיעבד קבורה בקומות. אולם כאמור כיום שיש מקומות קבורה אפילו אם הם רחוקים מהעיר אין להזדקק לשאלה זו ויש להתנגד לקבורה בקומות.
והנה יש מרבני זמנינו שביקשו שמרן רבינו שליט"א יצרף חתימתו לכרוז הקובע כי בקבורה בקומות אין מקיימים את הדין של "קבור תקברנו", ורבינו לא הסכים לחתום משום שאמנם לדעתו אין להתיר קבורה בקומות משום איסור לשנות מנהגי הקבורה, אולם אעפ"כ מכיון שזה מחובר לקרקע (כפי שתיאר השואל בקובץ תשובות) חשיב קבורה.
והנה מאז שהחלו לקבור בקומות, היו כמה מקרים בהם קברו נפטרים בקומות ובאו בני המשפחה לשאול אם צריך להעבירם ולקוברם בקבורה רגילה. ברוב המקרים, בפרט כאשר התברר כי בתחילה המשפחה הסכימה לקבורה בקומות – לא הסכים רבינו שליט"א להעביר את הנפטר. אולם בשנת תש"ע נלב"ע תלמיד חכם חשוב מרביץ תורה ברבים ששימש ברבנות עשרות בשנים, וקברוהו הח"ק ללא הסכמת המשפחה ב"מרפסת" מעל חלקת קברות, ובשליחות המשפחה שאלתי קמי' מרן שליט"א כדת מה לעשות.
ונסתפק רבינו בדבר אם להעבירו ממקומו דהרי לשיטתו חשוב קבורה, אמנם מאידך גיסא אמר רבינו שמכיון שהח"ק נהגה שלא כדין, ויש חשש במקרה זה שיבואו לומר התירו פרושים את הדבר כאשר יראו שת"ח חשוב נקבר בצורה כזו, יש להוציאו ולהעבירו לקבורה רגילה – למען ידעו שאין לקבור בצורה כזו.
ולכתחילה אמר רבינו שודאי הדרך העדיפה היא להעביר את הנפטר לקברי אבותיו (בנידו"ד להר הזיתים), דהולכת המת לקברי אבות שריא לכתחילה ואין בזה גם בזיון של המתים הנשארים במקומם – כמבואר בשו"ע (שס"ג ס"ב), ולכן ביקשו להעבירו להר הזיתים.(יש לציין כי כשרבינו דן בענין הוא העלה צד שלא להעביר את הנפטר מחשש שיש בזה בזיון לשאר הנפטרים הקבורים שם, ולכן יש עדיפות לקברי אבותיו, אבל הלכה למעשה מרן שליט"א הכריע בנד"ד להעבירו בכל מקרה כמובא להלן).אבל כשהתברר ויתכן שאי אפשר לקוברו סמוך לקברי אבותיו, הורה מרן שליט"א להוציא את הנפטר ז"ל מקבורת קומות בהר המנוחות ולקוברו בקבר רגיל.
ב. בענין קברי אבות, אשוב על המפורסמות, מקור המנהג של קברי אבות הוא בבקשת יעקב אבינו שביקש לשכב עם אבותיו (עיין שו"ע סי' שסו ס"ג), ולדעת רבינו מרן שליט"א הכוונה דווקא אם אפשר לקוברו ממש אצל אביו – אבל כשיש קברים מפרידים אפילו בתוך ד' אמות לא נחשב בן אצל אביו.
