הבא: סימן ס"ד בענין קבורה בקומות ובגדר קברי אבות <<

יו"ד סימן ס"ג

ביקור חולים ואמירת מי שברך בשבת קודש

לכבוד

ידידי הרה"ג ר"י פרבשטיין שליט"א

שמחתי לשמוע כי העליתם על הכתב  בירורי הלכה בעניני ביקור חולים, ולבקשתך ארשום בקצרה אודות ביקור חולים בש"ק והוראות שזכיתי לשמוע ממרן עט"ר הגרי"ש אלישיב שליט"א.

כבר ציינת לדברי הרמ"א (סי' שלה סעיף ד') ומקורם בדברי הרמב"ן (ספר תורת האדם ריש שער הסכנה) דהמבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים את המצוה. אמנם בש"ק שאין לבקש עבור יחיד שאינו חולה שיש בו סכנה מתקיימת מצוות ביקור חולים (בחולה שאין בו סכנה) אף בלא תפילה – דהרי מה שאומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא אינו בבחינת תפילה ותחנונים, אלא שזכות השבת (ואשר מחמתה נמנעים מלבקש) היא גופא תביא רפואה, כמבואר בדברי רבותינו הראשונים.

ודאתינא להכא אוסיף דבר נוסף – לאחרונה נתפרסם בשם רבינו שליט"א כאילו הורה שאין לומר בש"ק מי שברך בקריאת התורה לחולה שאין בו סכנה, ודבר זה אינו מדויק. אכן בשיעורו במסכת שבת הזכיר דברי השאילת יעבץ (ח"א סי' סד) שכתב "וכן אין לבקש על החולה אם לא תקף עליו חליו וכו'. וכל שאין בו סכנה יש לו לבטוח בזכות השבת ולא יבקש צרכיו כדרך שהוא עושה בחול" וראה שם עוד בהמשך, ועיין בשו"ת אבקת רוכל (סימן יא) – אולם למעשה כבר כתב במ"ב (סי' רפח ס"ק כח) "וכשעושין מי שבירך לחולה שאין בו סכנה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" ואף שלכאורה יש להתבונן בדברי המ"ב – מה מועילה אמירת הסיומת "שבת היא מלזעוק" אחרי שקודם הוא מבקש על הרפואה, והבנתי מדברי מרן שליט"א, שיתכן שמקור המנהג לומר מי שברך נובע מכך שתפילות קבועות ואף טופס תפילה לא נאסרו בש"ק כמבואר בגמרא ברכות (כא ע"א) שרק מחמת טירחה אין אומרים תפילת י"ח בשבת אף על פי שתפילת י"ח כוללת ברכת רפאנו.

[אמנם במדרש – ראה גם שו"ת הרמב"ם פאר הדור סי' קל – מובא הטעם שלא קבעו תפילת י"ח כדי שלא יזכר בחולה בברכת רפאנו, אולם אין טעם זה מופיע בגמ' דידן], ובירושלמי שבת איתא (פרק טו ה"ב) טופס ברכות כך הוא ולכן ניתן לומר שגם "מי שבירך" הינו בבחינת טופס ברכות ומשום כך רשאים לאומרם בש"ק אפי' על חולה שאין בו סכנה.

[וראיתי עוד באחרונים טעם נוסף שכתבו דמכיון שמזכירים בתוך שאר חולי ישראל – ה"ז כצרכי רבים. ולכן מותר לאומרו ראה שו"ת באר משה ח"ג סי' קג]. אחרי זה ראיתי (בספר אבן ציון עמ' שיב) בדברי הגר"ח ברלין שדן בנוסח ברכת החודש שמבקשים כמה וכמה בקשות בש"ק, שכתב "אבל כבר כתבו האחרונים ליישב מנהג ישראל שלא אסרו לתבוע צרכיו בשבת אלא ביחיד העושה לעצמו תפילה מיוחדת על איזה מקרה הנחוץ לו באותה שעה לפרנסה או לרפואה וכדומה, אבל נוסח תפילה הקבוע לכולם בשוה בנוסחא אחת אין קפידא בזה, וגם זה נכלל בלשון הירושלמי טופס ברכות כך הוא" – נמצאת למד שהגר"ח ברלין כינס לאכסניא אחת את שני הטעמים, טעם הירושלמי המתיר אמירת טופס ברכות ואת הטעם המתיר תפילת הרבים – וצריך לומר שהוא הדין גם בתפילת מי שברך לחולה שנהגו בתפוצות ישראל לאומרה בשבת.