הבא: סימן ס' בענין החזרת המעות בפדיון הבן <<
יו"ד סימן נ"ט
כהן בפדה"ב אם צריך לעמוד
לכבוד
ידידי הרה"ג ר"ע הרטמן שליט"א
שלו' רב,
אבוא בקצרה – אודות שאלתו בכהן ת"ח שמתקשה לעמוד אם צריך לעשות פדיון הבן בעמידה או שמא אפשר בישיבה.
הנה פשוט הוא שאבי הבן עומד, שהרי צריך לברך על הפדיון וככל ברכת המצוות דילפינן מספירת העומר דאל תיקרי בקמה אלא בקומה ועיין בב"ח (או"ח סי' ח) אם המצוה מחייבת העמידה או הברכה, אמנם הכהן לכאורה כיון שאינו מברך אין לו חיוב לעמוד.
ויתירא מזו כתב בשו"ת מהר"י ברונא (סימן קכב) אחרי מה שהאריך בעניני פדה"ב (סימן קכא) "מצאתי בתוס' שאבי הבן יעמוד לפני הכהן, והכהן ישב בדרך חשיבות לקבל מתנת כהונה שנאמר למשחה בהם". (אחרי זה כתב "במרדכי הארוך ולאחר הפדיון מחזיר הילד" וכו'. ואיני יודע אם ה"מרדכי הארוך" הוא המקור לדין הקודם – ישיבת הכהן או לדין הבא – החזרת הילד לאביו, וראיתי בקונטרס ואלה יעמדו להאדר"ת זצ"ל שנדפס בישורון כרך ב' עמ' קפב שהצמיד המילים במרדכי הארוך לדין ישיבת הכהן ע"ש).
וכעין זה כתב במהרש"ל (יש"ש פ"ק דקידושין סי' נד) – "ואעתיק לך סדר פדיון בכור כאשר מצאתי בדרשות מהרי"ל ושם כתוב "ועמד לפני הכהן". וע"ז כתב המהרש"ל בהמשך "שוב מה שכתב שאבי הבן עמד לפני הכהן יפה כתב שיעמוד לפניו דרך כבוד וכן מצאתי בתשובה בהג"ה, וז"ל, מצאתי כתוב שאבי הבן יעמוד לפני הכהן והכהן יושב דרך חשיבות לקבל מתנת כהונה שנאמר למשחה לכהן". הנה שני נביאים נתנבאו בסגנון אחד דמדין למשחה ראוי שישב הכהן בשעת הפדיון.
ודרך למשחה היינו בישיבה כמו שכתבו תוספות במסכת יומא (דף כה ע"א ד"ה אין) בהיתר כהנים לאכול בישיבה בעזרה "א"נ י"ל היינו טעמא דמותר לישב ולאכול קדשים דבאכילת קדשים כתוב בהו למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין והיינו מיושב". ואגב אציין למ"ש האדר"ת בקונטרס ואלה יעמדו (הנז"ל) שא"כ ליושבי ארץ הקודש "שאנו מקיימים מצות מתנות ופט"ח וראשית הגז ודאי ראוי לחוש לדבריהם ולעשות כן בדרך כבוד וגדולה".
אלא דיש להעיר דבמנהגי מהרי"ל (שהוציאו מכון ירושלים ואף פירסמו הדברים במוריה חשון תשל"ו) כתוב: "ויעמוד אבי הבן עם התינוק לפני השולחן ולפני הכהן ויאמר אבי הבן אל הכהן" אולם בהמשך כתוב "ואז יעמוד הכהן ויקבל התינוק מיד אביו בשתי ידיו וחזר [ויחזור] הכהן עם התינוק וישב במקומו אשר שב [ישב] שם בתחילה".
הרי שלפי המהרי"ל קבלת התינוק בפועל ע"י הכהן הינה בעמידה – ויתכן לומר משום שעשיית המצוה נעשית גם ע"י הכהן לכן צריך לעשותה בעמידה. מכל מקום נראה שהיש"ש ראה רק את דברי המהרי"ל בתחילתם ולא מה שכתב בסוף אם לא שנאמר בדוחק דגם הרש"ל לא בא אלא לציין שעמידת האב כנגד הכהן תהא מעומד כנגד יושב – שהכהן הוא בבחינת למשחה אבל בשעת מעשה גם הכהן צריך לעמוד.
והנה ראיתי בקובץ מוריה נוסף (כסלו תשל"ט) שפירסם הרה"ג ר"י בוקסבוים ז"ל תשובת המהריט"ץ (שאח"ז נדפסו בשו"ת מהריט"ץ החדשות סי' א בתשובה לרבי ישראל נג'ארה) והשואל ביקש לקבוע כי על הכהן לעמוד, "עוד נראה לנו בענין הלז לעמוד הכהן על רגליו כאשר מביא אבי הבן את בנו לפדותו וזה כפי מה שראינו לאשלי רברבי לקדושים אשר בארץ המה הרבנים ז"ל עושים (וכו') ויש לי אני הצעיר עתה טוב טעם למנהגם הקדוש מכמה טעמי".
הטעם הראשון של מהר"י נאג'רה הוא שמכיון שהגאונים אף תיקנו לומר ברכת אשר קידש "לגודל המצוה וחיבובה" (לשיטתו גם הכהן מקיים מצוה – דלא כהרא"ש ע"ש) אם כן "אנחנו לא ננהיג שיהא הכהן לפחות מעומד, ולא אבי הבן עומד והוא יושב" כלומר, דהכהן מקיים מצוה ומשום כך צריך לעמוד.
ועוד ראיה לכך שצריך הכהן לעמוד מהמשנה בביכורים (פ"ג מ"ג) שכל בעלי אומניות שבירושלים קיבלו את מביאי הביכורים "עומדים לפניהם ושואלים בשלומם" ובהמשך מביא רבי ישראל נג'ארה את לשון הירושלמי (שם) שמפני עושה מצוה עומדים והוא מסיים "ואין כבוד המצוה שיהא אחד יושב ואחד עומד".
מלשון מהר"י נאג'רה "ואנחנו לא ננהיג" מסתבר שאכן במקומו לא הקפידו על עמידת הכהן אלא שהוא ביקש לתקן את הדבר. וזה גם מה שעולה מסוף התשובה, (הגם שיש חסרון של כמה מילים) "זה מה שנראה לע"ד אע"פ שהזקנים נמוקם עמם ומנהגם תורה".
ובתשובת המהריט"ץ כתב בסוף התשובה "ועל שקמת והסכמת שיקומו ועמדו שני האנשים הכהן ואבי הבן לכבוד המצוה הטבת לראות וכן אנו נוהגים ונכון הדבר" – הרי דמנהגו של המהריט"ץ היה שיעמוד הכהן. (ויש להוסיף בזה – דלדעות שהכהן צריך לצאת בברכת שהחיינו של האב א"כ יתכן שצריך לעמוד מצד שומע כעונה ואכמ"ל).
תורת העולה, דלדעת המהרי"ל על הכהן לעמוד בעת קבלת התינוק וכן דעת המהריט"ץ ודעת מהר"י נג'ארה כי על הכהן לעמוד בשעת הפדיון. אולם לדעת מהר"י ברונא וכך נראה גם דעת המהרש"ל אין הכהן צריך לעמוד וכך גם כנראה היה המנהג במקומו של מהר"י נג'ארה.
ולהלכה למעשה, שאלינן קמיה מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב שליט"א והשיב שאין חובה על הכהן לעמוד.
