הבא: סימן נ"ד ס"ת שנכתב ללא רווח בין שיטה לשיטה <<
יו"ד סימן נ"ג
עלית גוי לתורה במקום חשש איבה
שלו' רב,
הריני לאשר קבלת מכתבו, אודות גויים המבקרים במקומות קדושים (יתכן שהם חיים בטעות שהינם יהודים כגון שאמו גויה או התגיירה גיור רפורמי) – ומבקשים לעלות לתורה ואף מבקשים לקבל תפילין, ופעמים מדובר בשועי ארץ – ויש לחץ מן השלטונות שלא לפגוע בהם – ולכן מבקשים מכת"ר שיעשה טכס "בר מצוה" וכדומה בכותל המערבי. והנה כת"ר הציע מחמת לחץ השלטונות, לעשות את הטכס במקום מיוחד וסגור ול"העלותו" לתורה ביום א' (ולא ביום ב' או יום ה') לס"ת פסול וגם ליתן לו תפילין פסולות – כפי שמפורט במכתבו. ושמעתי ממרן שליט"א שמילתא דא לא שמיע ליה, כלומר לא סבירא ליה, ולדעתו להעלות גוי לתורה יש בזה משום חילול ד', ואציין בקצרה לפי סדר מכתבכם.
בריש הדברים, אעיר על מה שדנתם אודות מי שאמו גויה והרי הוא גוי לכל דבר, וקישרתם את הדברים עם הוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א – שילדים שאבותם יהודים [ומסתבר כי יתערבו בעם ישראל] הרי מצוה איכא לקרבם לתורה ולדאוג שהם ואמם יתגיירו כהלכה שבזה מונעים מכשול בכלל ישראל – וגם בהוראה זו יש להזכיר את הדגשת רבינו שליט"א כמה וכמה פעמים כי זהו דווקא כאשר אפשר לגיירם גירות אמיתית כהלכה עם קבלת עול מצוות באמת.
אולם עכ"פ בנידון דידן הרי אין מדובר שיבואו ללמוד או להתקרב ליהדות אלא על "טכס בר מצוה" שאנחנו נתבעים רח"ל לעשותו שלא כהלכה, ואדרבה אם נפעל לפי דרישתם – הרי אין סיכוי שיתקרבו כי יראו שהרבנים מחשיבים אותם ליהודים ומה יש להם להשתדל עוד בענין ה' ירחם.
והנה כמקור להצעתכם ליתן ל"בר מצוה" הגוי תפילין פסולים תמכתם יתדותיכם בדברי החלקת יעקב (סי' קנח) לגבי נתינת ס"ת פסולה לגוי שעוסק בהצלת יהודים, בביאורו את דברי הרמ"א בענין נתינת מזוזה לגוי משום איבה (סי' רצא). אולם נידון דידן שאני, שמסירת ס"ת עיקר איסורה (אם אינו לומדה) מחמת שלא ינהגו בה קדושה וע"כ העלה להקל לתת לו ס"ת פסול במקרה שאין חשש איבה, ובפרט שהוא סמוך ובטוח שהגוי ינהג בזה כראוי. אבל ודאי שאין היתר לקרוא לגוי בתורה – שיש בזה איסור לימוד תורה לגוי. גם מה שציינת במכתבך שהשלטונות מבקשים לעשות כן מחמת איבה – נדמה שגם גויי ארץ יבינו שאי אפשר להשתתף בטכס דתי של דת אחרת, ואף אם נאמר דאיכא איבה – אין זו איבה של גוי כי אם של מומר, ואמנם גם לאיבה של מומר חששו ומחמת כן התיר בדוחק בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' יא) להעלות מומר לחלל שבת "במקום איבה ושנאה ומחלוקת", ואף לשיטתו צריך לקרוא את הפרשה למומר ולשוב ולקראה לעולה נוסף, וראה עוד מ"ש באגרו"מ (ח"ב סי' נא). אבל ודאי לא יתירו מחמת איבת מומר להעלות בנו הגוי לתורה, ובכה"ג דמיא קצת למ"ש הט"ז (ריש סי' קנב) שבמקום שהתורה ציוותה שיהי' לנו איבה – היאך נתיר מחמת איבה, ומכל שכן כאן שייראה הדבר שאנו מקבלים בני אל נכר ומשלימים עם זה שהלך ודבק אביו בבת אל נכר ואנו מוכנים שינאץ שם ד' באמירת ברכות ואין לך חילול ד' גדול מזה שאינו נדחה אף במקרה של פיקו"נ. [ועוד אומר, לענ"ד איני רואה חכמה בעצה זו שהעלה כת"ר לעלות לתורה בס"ת פסול, משום שאם יתפרסם הדבר – ואין דבר באפי תלת שאינו מתפרסם – הרי תגדל איבתו יותר ודו"ק].
על כן, יודיעם האמת – ויזכה להעמיד הדת על תילה כאשר היה באמנה עד כה, ולא יבוש מפני המלעיזים וקרנו תתרומם להיות שומר משמרת ההלכה עד יעמוד כהן לאורים ולתומים.
