הבא: סימן מ"ו בעניני ברית מילה <<
יו"ד סימן מ"ה
פרסום שמות נדבנים
בדבר בנין בית ספר, שנרכש בתרומות נדיבי עם, ונקבעו שלטים בשערי חדריו, שנכתבו עליהם שמות הנדיבים שבעזרת תרומותיהם נרכש הבנין. ועתה צר להם המקום, ומכרו מנהלי המוסד את הבנין, ובסיוע תרומות רבות שהוסיפו נדיבים על המעות שקיבלו תמורת הבנין, רכשו בנין חדש גדול ומרווח, ורצו מנהלי המוסד לקבוע בשלטים את שמות הנדיבים שסייעו להחליף ולרכוש את הבנין החדש. ונשאלה השאלה האם מותר להם להתעלם משמות הנדיבים שבתרומתם נרכש הבנין הראשון, או שחייבים הם לפרסם גם את שמות הנדיבים הראשונים.
והורה עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. דכיון שהיו מוכרחים למכור את הבנין הראשון בכדי לרכוש את הבנין החדש, ואלמלא המעות האלו, לא היה באפשרותם לרכוש את הבנין החדש, א"כ לתורמים הראשונים יש חלק גם בבנין החדש, דבלא כספי תרומתם לא היו מצליחים לרכוש את הבנין החדש. וממילא חייבים גבאי בית הספר לקבוע את שמותיהם אף בשלטי הבנין החדש, דגם להם יש חלק ברכישתו, ומסתבר שבעת נתינת תרומותיהם הותנה אז בבירור עם מנהלי המוסד, שיקבעו את שמותם בשלטים. ואפי' אם יש ספק בדבר, ואין הדבר ברור שבשעת נתינת התרומות הותנה שיפרסמו את שמות הנדיבים בשלטי המוסד, מ"מ פשוט וברור דכיון דהמנהג ברוב המקומות שמפרסמים עושי מצוה, וקובעים בשלטי המוסדות את שמותיהם של התורמים סכומי כסף נכבדים, א"כ אף אם לא התנו הנדיבים שכך יעשו, הרי סמכו דעתם על המנהג שודאי גבאי המוסד יפרסמו עושי מצוה, ויקבעו את שמותיהם על הדבר הנידב, כפי שבאמת עשו וכתבו את שמותיהם ע"ג השלטים בבנין בית הספר, ושפיר י"ל דחשיב כמי שהתנו להדיא שתהא נדבתם מפורסמת ע"י שלט, וממילא חייבים מנהלי בית הספר לקבוע את שמות הנדיבים הראשונים אף בחצרות ומבואות הבנין החדש.
והנה אחד מחכמי בית המדרש העיר למ"ש בשו"ת הרדב"ז, (ח"ב סימן תשלח), אודות ראובן שהקדיש קרקע, שיהיו מעות השכירות לעניים, וביקשו הגבאים להחליפה ולרכוש תמורתה קרקע אחרת. וכתב שם הרדב"ז בתוך דבריו, דאם הגבאים עושים כן לטובת העניים, אע"פ שאין הדבר עולה בקנה אחד עם רצון המקדיש, הרי אין טענה זו מספקת לבטל מתועלת העניים, עיי"ש. ומכאן דלא חיישינן לזה שישתקע שמו.
אכן המעיין שם יראה שכתב בתוך דבריו שאפשר לקיים שם המקדיש על השדה השניה ע"י הכרזות ושטרות. וא"כ אדרבה מבואר שאסור לגרום שישתקע שם התורם הראשון, אלא דבכה"ג ליכא למיחש לזה הואיל ויכולים לקבוע ולקיים את שמו גם על השדה השניה ע"י הכרזות ושטרות.
ולפ"ז בנידון דידן נמי צריך לקבוע בשלטי הבנין החדש אף את שמות הנדיבים שבתרומותיהם נרכש הבנין הראשון, כדי שלא ישתקע שמם. ובפרט דכיון דכאמור דבזמנינו המנהג לקבוע את שמות הנדיבים בשלטים, הרי הדבר נחשב כמו שהתנו להדיא שתהא נדבתם מפורסמת ע"י שלט.
ומכיון שבנ"ד – כמו שנכתב לעיל הבנין החדש עולה עשרות מונים יותר מן הבנין הראשון, וזקוקים הם לעזרתם של נדיבי עם בכדי שיוכלו לרכוש את הבנין החדש, אפשר שיחוקו בשערי ומבואות הבנין החדש את שמות שני הנדיבים, גם את שם הראשון אשר תרם את הבנין הראשון, וגם את שמות הנדיבים שבעזרת תרומותיהם נרכש הבנין החדש, והכל על מקומו יבוא בשלום.
